הרשימה המובאת להלן לקוחה מספר גיאוגרפיה שיצא לאור בסוף המאה התשע-עשרה. זהו קטע מתוך הפרק התשיעי ("קדמת אסיה") של הספר "גיאוגרפיה אוניברסלית חדשה" מאת אליזה רקלי, שיצא בפאריס ב-1884 (עמ' 758-756).
* * *
היהודים הם זרים באותה ארץ שהיתה שייכת לאבותיהם, ושאותה הם רואים כמולדתם. רק בדמשק הם מהווים קהילה שכנדמה מגיעים שורשיה, ישירות, ליישוב יהודי עתיק. מ-6 מיליון עברים שוהים במולדתם הקדמונית רק 40,000, כלומר 1/150 של האומה; פולניה וגליציה הן שנהפכו היום למרכז היהדות. בעבר היו כל העברים של פלשתינה "מוגרבים" או ספניולים", בני בניהם של היהודים שגורשו מספרד על ידי האינקוויזיציה. אלה הם ה"ספרדים" או "אנשי הספר". גם כמה קראים חיים בפלשתינה. אך מאז אמצע המאה פונים המהגרים בהמוניהם אל "הארץ המובטחת", ואלה שייכים כמעט כולם לקבוצה אחרת, זאת של ה"אשכנזים" – יהודי מזרח אירופה. כבר בסביבות 1840 העריכו כי מספר היהודים העוזבים את רוסיה כדי למות ולהיקבר בפלשתינה מגיע למאה בשנה. היתה זו אז אמונה כללית כי ביום הדין יקומו לתחייה קודם כל המתים שנקברו ב"ארץ הקודש" ואילו כל האחרים יצטרכו לחפור להם מחילות עד למקום הקדוש ממנו יקים אותם הקול האלוהי. לפי המסורת התלמודית המקובלת על היהודים הגרמנים, הפולנים והרוסים, תהיה צפת המקום בו יקים המשיח את כיסאו בבואו, והסיבה שבעטיה התקבצה למרגלות הר געש כבוי המושבה העברית העיקרית של פלשתינה – טבריה – מקורה במסורת האומרת כי המשיח ייוולד בטבריה; אלפים גם התרכזו מסביב בית המקדש בירושלים.
הרדיפות שמהן סבלו לאחרונה יהודי מזרח אירופה זירזו את תנועת ההגירה ליהודה, וכמה מושבות חקלאיות נוסדו אז בארץ, בעיקר למרגלות הר הכרמל, בעמק "אזדראלון"; פילנתרופים אנגלים דאגו לרכוש לטובת מתיישבים עבריים אלה את… [קטוע]. ההתחלות של מפעלים אלה היו עלובות. הרעב, העוני והמחלות רדפו את הפליטים האומללים, ובמקומות רבים הם נאלצו להתפזר ולהיהפך לקבצנים כדי להבטיח את פרנסתם האומללה. כמה משלוחים של מסכנים אלה גורשו על פי פקודת הממשל הטורקי, ובכל זאת, תוצאת ההגירה ההמונית תהיה, בלא ספק, הגדלת החשיבות של הגורם העברי בפלשתינה. ה"ספרדים", שבעבר נידונו לחבוש את הטורבן השחור, מתאפיינים באצילות ההליכה ויפי הפנים, אם כי הם יותר שגרתיים, פחות פעילים ופחות משכילים מה"אשכנזים". הם מועדים להיות הפרולטריון של האומה.
כשדה קרב בין הכיתות הדתיות השונות המתיימרות לייצג את הנאמנות הבלעדית לישו, והתובעות את הבעלות על קברו, קלטה ארץ היהודים לא רק מיסיונרים רבים, אלא גם מושבות של חקלאים אירופיים שהעשירות בהן הן אלו של הפרוטסטנטים המיושבים ליד יפו ובתחתית הר הכרמל, בחיפה. מתיישבים אלה שייכים לכת הטמפלרים, המחכה לבוא המשיח ושואפת להיות הראשונה שתיענה לקריאתו ביום הדין. אחרי קשיים רבים קיבלו מפעליהם, הנתמכים על ידי תרומות נדיבות הנשלחות מארץ האם, חשיבות מסוימת כמרכזים תעשייתיים ומסחריים, מהם מתפשטים כבישים לכל העברים. מפעלים אלו הולכים ומאבדים את אופיים הדתי ונהפכים למפעלים כלכליים, ומתיישבים רבים עובדים על חשבונם מחוץ לקהילה. ספקולנטים יוונים ואירופים רוכשים שטחים רחבים באזורים הפוריים ביותר. בחלקו של סוחר אחד בלבד נפל חצי עמק "איזדראלון", על עשרים מכפריו; ואילו העברת הקניין מיד ליד בתכיפות פוגעת בעיקר בפלאחים. הקהילות העתיקות, שבהן לכל אחד היתה לפחות זכות עקרונית לקניין הקרקע ובהן ה"שטורה" של ה"נכה" שעובדה על ידי הכפריים, חדלו להתקיים. העוני בכפרים גובר, העיירות מתרוקנות מילידים ובה בשעה גדלות המושבות הזרות בערים. הרעב לעתים קרובות שולט על האזור. כמה פעמים נאלצים האיכרים הרעבים ללחם להיזון מגרעינים מבושלים בשמן או בחלב.
________
[מלבד עבודתו האקדמית כגיאוגרף, המחבר, אליזה רקלי, היה אנרכיסט צרפתי שבשנת 1871 תמך בקומונה הפריסאית, ועל חלקו במאבק נגד הממשלה גורש מצרפת לכל חייו]
