הנהלת הקואליציה של ממשלת הליכוד הלאומי החליטה לדון בנקיטת אמצעים חוקיים נגד "ישראלים המשמיצים את המדינה בחו"ל" וב"חקיקת חוק בכנסת אשר יאפשר נטילת אזרחות ישראלית מאזרחים שלגביהם יש הוכחות ברורות כי הם עוסקים בחו"ל בהשמצת המדינה" (ראה ידיעה ב"מעריב", 15.7.1970, וכן ידיעות דומות ברדיו ובטלוויזיה באותו שבוע).
לא קשה לנחש כי הדברים מכוונים לעת-עתה ובעיקר נגד אנשי הארגון הסוציאליסטי הישראלי "מצפן", הנמצאים בחו"ל.
איננו מופתעים! מזה שנה ומעלה עוסקת העיתונות הישראלית, בסיוע כל אמצעי התקשורת, בהשמצה חסרת תקדים המכוונת נגד ארגוננו, נגד חברינו ונגד פעילותנו. במסע זה נוטלים חלק גם אישים רשמיים, כגון השגריר אשר בן-נתן והשר ישראל גלילי, והוא מיוסד כולו על תערובת של שקרים, בדיות, חצאי-אמיתות וסילופים.
מסע ההשמצות המכוון וההצעה ה"טרייה" הינם ניסיונות למצוא שעיר-לעזאזל לפשיטת הרגל של ההסברה הישראלית בחו"ל. בל ישגו מצדדי ההצעה באשליות: את הנזק הגדול ביותר להסברה הישראלית מעוללת המדיניות הישראלית. סתימת פה זה או אחר לא תפסיק את תהליך פניית העורף של העולם המתקדם לישראל ולמדיניותה.
מעולם לא ניסו המשמיצים ‒ הרשמיים, הרשמיים למחצה והלא-רשמיים ‒ להתווכח אתנו או להתמודד רעיונית עם עמדותינו. הסיבה ברורה ומובנת. ריאקציונרים מעדיפים תמיד להתווכח ולהתמודד עם הריאקציה של עם אחד. הדבר קל יותר ונוח. אולם קשה להם להתמודד עם עמדות אינטרנציונליסטיות. את אלה מעדיפים הם להשתיק. ישנם חוקים שניתן להפעילם לצורך זה, ואם יזדקקו לנוספים, הן אפשר תמיד לחוקק חוקים "צודקים" בדרך חקיקה דמוקרטית.
למשפחת חוקי החירום והצווים המנהליים בישראל מוצעת הצטרפותו של חוק מנהלי נוסף, כהמשך מתבקש מעצם טיבה של הציונות בישראל. הסתירה הפנימית הבלתי-נמנעת של הציונות מתגלית באספקט נוסף: "מפלט יהודי העולם כולו" מעמיד בספק את עצם קיומם של היהודים החיים בו, ומקיא מקרבו בעלי דעות חורגות, ובתוכם יהודים.
אנו מזהירים: המזימה לשלול את האזרחות מקומץ חברי "מצפן" בחו"ל היא רק צעד ראשון. הצעד השני הצפוי הינו ניסיון "חוקי" להגביל את פעילות "מצפן" בארץ, ואחריו, בלא מעצורים, פעולה ממשלתית נגד חוגי האופוזיציה האחרים כדוגמת שי"ח ורק"ח. התרת הצעד הראשון מעניקה לימין ולמרכז לגיטימציה לפרוס ללא הרף ותמיד את הקצה הקיצוני בעוגת הליכוד הלאומי.
הסיסמה "היה סוציאליסט מהפכן בביתך וציוני מסור בצאתך" טובה, אולי, לשליחי מפ"ם הקואליציונית. היא איננה תופסת לגבינו. לעולם לא נקבל את החלוקה בין יהודים ל"גויים".
כסוציאליסטים מהפכניים שחרתו על דיגלם את המאבק נגד האימפריאליזם, נגד הציונות ונגד הריאקציה הערבית, נמשיך בפעילותנו בכל החזיתות. בקרב פועלי ישראל, בחוגי נוער, בשכבות האינטליגנציה ‒ בין יהודים ובין ערבים.
זכותנו להשמיע את דברנו מעל כל במה אפשרית לא הוקנתה לנו על ידי השלטונות. לא יהיה בכוח השלטונות לשלול מאתנו זכות זו, שהיא לנו חובה!
המאבק למען מהפכה סוציאליסטית במזרח התיכון לא יצומצם בגבולות ישראל, ולא יתוחם על ידי ממשלת הליכוד הלאומי. בעיקר לא יטיפו לנו דברי מוסר וכיבושין דוברי המפלגות והארגונים הציוניים, המציפים תבל ומלואה בשליחים ממומנים היטב, כדי לתעמלן למען המדיניות הממשלתית ורעיונותיה.
בצד ים הפרסומים, הפמפלטים, הספרים והחוברות הממומנים מקרנות ציוניות, יימצא גם פרסום של "מצפן" ‒ קטן, צנוע ודל מידות, אך מהפכני בתוכנו.
כל קמפוס אוניברסיטאי הפתוח לפני תועמלנים ציוניים משמאל ומימין יהיה פתוח אף לפנינו. במקום שבו יישא דברו שגריר ישראלי, שליח בית"ר או נציג השומר-הצעיר ‒ שם יישמע גם דברנו.
אנו לא נירתע!
הארגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")
יולי 1970