להלן מכתבו של פועל בנמל אשדוד אשר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ביום 25.5.1970. אנו מביאים מכתב זה כלשונו בתוספת הערה: דווקא אותם אנשים הקוראים לכיבוש הגדה המערבית בשם "שחרור" הם הקוראים לפועלים שובתים בשם מחבלים. רצוי שכותב המכתב וחבריו ישימו לב לתופעה זו ויסיקו את המסקנות הפוליטיות הנגזרות ממנה.
* * *
אינני רגיל לכתוב מכתבים למערכות, אך הפעם אינני יכול עוד להחשות. בכוונה תחילה לא מיהרתי לכתוב. חיכיתי. חשבתי, הזמן יעשה את שלו ויצנן את סערת רגשותי.
טעיתי. קריאות הבוז והשריקות שקידמו אותי ואת חברַי – כולנו פועלים בנמלי אשדוד וחיפה – ביום השלישי לצעדת שלושת הימים, עם כניסתנו לבירת ישראל, עדיין מהדהדות באוזנַי.
לפני שלוש שנים נתקבלו רבים מאתנו בקריאות מסוג שונה, כאשר חזרנו לירושלים לאחר שחרור הגדה המערבית. הציבור ממהר לשכוח. כיום הוא זוכר אותנו כמחבלים במשק המדינה, מתעלם מבעיותינו – ובעצם איננו מכיר כלל את תנאי העבודה בנמלים. לדידו, ההנהלה צודקת תמיד.
לשמחתנו, לא ציבור זה הוא הקובע. אנו נמשיך לעבוד במסירות תוך מאבק על זכויותינו כפועלים ונמשיך לצעוד בשבילי ארצנו – גם אם לא יקדמונו בפרחים בצעדה הבאה.
מ. ברבן אשדוד