אל הקורא: יוזמה להקמת ועדת תיאום
אחדות הפעולה היא חובתו של כל דמוקרט בשעה זו; כל רצון כן לפעולה, שיתבסס על החרמה של שותפים פוטנציאליים, ייכשל.
אחדות הפעולה היא חובתו של כל דמוקרט בשעה זו; כל רצון כן לפעולה, שיתבסס על החרמה של שותפים פוטנציאליים, ייכשל.
מרכסיסט-לניניסט ללא כנסייה, מהפכן קומוניסטי שהנהיג את המאבק הווייטנאמי נגד הכובשים היפנים, נגד הקולוניאליסטים הצרפתים ונגד האימפריאליסטים האמריקאים, ולא זכה לראות בניצחון הסופי.
לא תנועת מחאה או מפלגת בחירות, אלא תנועה שמטרתה להביס את החברה הנוכחית ולהמירה בחברה חופשית המנוהלת בדמוקרטיה ישירה.
זהו כיבוש אכזרי וגס לא משום שהוא ישראלי, אלא משום שהוא כיבוש. כיבוש אינו יכול לדכא התנגדות ביד רכה, וככל שההתנגדות מתרחבת, ונעשית המונית ועממית, עולה וגוברת האלימות מצד הכובש.
הפיכה צבאית והלאמה בבוליביה, גל שביתות בצרפת, מתקפה אמריקאית בלאוס, עימות כלכלי בין ארצות הברית ליפן, "הפסקות עבודה" ביוגוסלביה.
המפלגה הקומוניסטית נתקלת בהתנגדות פסיבית בתוך שורותיה ובציבור בכלל.
שאלות היסוד לא הועלו לדיון, אין למה לצפות מהבחירות, להשגת שינוי עדיף לנקוט פעולה פוליטית ישירה.
עמדותיו של "אדון דני" (דניאל רקנטי): "איני מעלה על הדעת הלאמת בנקים כאן. הכיוון היום הפוך. מוכרים לציבור חברות ממשלתיות".
כל עוד יוסיפו דוברי שני העמים בארץ להתכחש לזכויות המדיניות והלאומיות של הזולת, יימשך ההרג. ישראל חייבת להיות הראשונה, ולהשתחרר מן השוביניזם הציוני ומחלומות ההתפשטות וההתנחלות.
כיצד מטפלת העיתונות בשמאל המהפכני, בבריטניה ובישראל.
למה באו 7,000 מתושבי מזרח ירושלים להצביע בעד טדי קולק? וגם: דברי ישעיהו ליבוביץ ערב פסח תשכ"ח, אפריל 1968.
מבחר ציטוטי בחירות, מדברי משה סנה, אורי אבנרי, ישראל אלדד, שלום כהן, מאיר יערי, משה חיים שפירא, מוחמד חאס, יגאל אלון.
מלוכדים במאבק נגד הביורוקרטיה דורשים הסטודנטים את פיתוח הניהול העצמי הפועלי והסוציאליזם, ואת חיסול כל שרידי הניצול ואי-השוויון.
מכתב מאת הצנזור הראשי לעיתונות ורדיו אל מערכת "מצפן", 5 בדצמבר 1969
להקמת ועדת תיאום של פעילי שמאל מכתב מ"מצפן", נובמבר 1969
הצעה להקמת ועדת תיאום - נובמבר 1969 (העותק המצולם נשלח אל ראובן קמינר, איש שי"ח, והופיע במקור באתר "ארכיון השמאל הישראלי" http://www.israeli-left-archive.org)
נגד מעצרו של נביל סעד - הודעה לעיתונות, 11 באוקטובר 1969
הוצאה חד פעמית, בעברית ובערבית, בעקבות סירובו של משרד הפנים לתת ל"מצפן" רישיון להוצאת שבועון בשפה הערבית.
בתנאים הקיימים הצבעה בעד רק"ח איננה בשום אופן הצבעת הזדהות עם מפלגה זו ועם מכלול דעותיה. זוהי הצבעת מחאה נגד המדיניות הקיימת. זוהי האפשרות היחידה להצביע נגד הכיבוש, ולו מן הטעם הפשוט: כל שאר המפלגות אפילו לא מדברות ולא מזכירות "כיבוש" ו"שטחים כבושים".
הנוסחה המצטמצמת לעניין הפלסטיני בלבד נובעת מאורח מחשבה רפורמיסטי, המחפש פתרונות חלקיים בתוך המסגרת של התנאים הקיימים באיזור. באופן מעשי ניתנים פתרונות חלקיים למימוש רק על ידי פשרה עם האימפריאליזם והציונות.