השקרן התורן

כנראה שאין מנוס מהנהגת תחרות חודשית בין עיתונאי ישראל על התואר של "שקרן תורן". תואר זה יוענק מטעם מערכת "מצפן” ויפורסם מעל גבי עמודים אלה.

הזוכה בתחרות החודש הוא בועז עברון, איש רוח ומבקר תיאטרון, שהציג עצמו במשך שנים רבות מעל דפי דו-השבועון "אתגר" כ"שמאלי" וכ"מתקדם".

ובכן, עברון זה נתפס על ידי אחד מקוראינו בשקר גס וזדוני. ב-25 באפריל ש.ז. פירסם מאמר ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "ניאו אנטישמיות", בו כתב, בין השאר: "ואילו הישראלי משה מחובר, איש קבוצת 'מצפן' הישראלית, פירסם ב'לה מונד' מאמר בו שיבח בין היתר את התקפתם של אנשי 'החזית העממית לשחרור פלשתין' על מטוס 'אל על' באתונה. אכן, לכל עם החולשות האופייניות שלו. מחלתם של הערבים היא – הדמיון חסר הרסן. מחלתם של היהודים היא – ההיגיון שהגיע עד כדי אבסורד ויצא מדעתו".

ואילו השקר – אופייני לשקרנים, ללא הבדל לאומי.

השקרן עברון מוזמן בזה לתבוע אותנו לדין על הוצאת דיבתו ברבים.

חזית מאוחדת

להלן נוסח המכתב שנשלח מטעם האירגון הסוציאליסטי הישראלי אל ה-ס.ד.ס [איגוד הסטודנטים הסוציאליסטים הגרמנים] – גרמניה המערבית

– – –

חברים,

שורות אלה נכתבות בשעה שכל העיתונות הריאקציונית בישראל תוקפת אתכם בזעם אין אונים, בכנותה אתכם "אנטישמים", "אויבי העם היהודי", "הפאשיסטים של תקופתנו", "הנאצים החדשים", והכל סביב הופעותיו הפרובוקטיביות של מר בן-נתן, שגריר ישראל בגרמניה המערבית.

במקהלה ריאקציונית זו נוטלים חלק, בסגנון זהה ובמידה שווה, כל העיתונים של הממסד הציוני, כולל ה"שמאליים" שבהם – "על המשמר" של מפ"ם ו"קול העם" של מק"י.

בשבילנו אין בכך שום חידוש. שכן גם אותנו תוקפת אותה קואליציה ריאקציונית, בהשתמשה בסגנון דומה ובביטויים זהים.

אלא שהפעם הגדילה לעשות. היא תוקפת אתכם ואותנו בעת ובעונה אחת, ומסתמכת במיוחד על עיתוניו הידועים לשימצה של אקסל שפרינגר, ידיד מכובד ומקובל על צמרת השלטון בישראל.

בכך מודה הקואליציה הריאקציונית של ישראל בעובדה בעלת חשיבות: המאבק בין קידמה וריאקציה הוא מאבק המתנהל בקנה מידה עולמי. במאבק זה ניצבים גם אתם וגם אנחנו בצידו האחד של המיתרס, מול ונגד הריאקציה הגרמנית והריאקציה הישראלית, יד בידה של זו.

ודוגמה מן הזמן האחרון תוכיח זאת:

בתחילת השנה התקבל איל העיתונות שפרינגר בכבוד מלכים על ידי צמרת השלטון הישראלי, כשבא לחנוך ספרייה שנבנתה מתרומותיו בירושלים. הוא סינגר באותה הזדמנות על מדיניות הכיבושים והסיפוחים של ישראל. באותה שעה ערכנו הפגנה ליד בניין הספרייה, ובה נטלו חלק גם כמה מחבריכם ששהו באותה עת בישראל.

במהלך החגיגות התקבל מברק מטעם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הישראלית, ח"כ דויד הכוהן, שעשה אותה עת בברלין, בראש משלחת פרלמנטרית רשמית.

כתב הכוהן במברקו: "מעל פיסגת בניין שפרינגר בברלין המחולקת אנו מברכים אתכם בירושלים המאוחדת ומביעים את תקוותנו הגדולה לראות את ברלין חופשית, שלווה ומאוחדת".

ובכן, ברור: הריאקציה הישראלית, המנהלת מדיניות של כיבושים וסיפוחים, הרומסת בכוח את זכויותיו של העם הערבי הפלשתינאי, נותנת שיעור לריאקציה הגרמנית, כדי שתסיק את הלקח ו"תאחד" את ברלין, ואילו כלפיכם היא מניפה את השוט של הסחטנות הרגשית והמוסרית, תוך כדי הצגת עצמה כדובר של ההמונים היהודים בעולם כולו.

נדחה בכוחות משותפים התקפה ריאקציונית זו.

בברכה,
האירגון הסוציאליסטי הישראלי