החלטת ההסתדרות בדבר חצי יום עבודה באחד במאי, לא מצאה הד בקרב רבים מפועלי ישראל. למרות השימוש הבדוק בפרת הביטחון הקדושה החליטו ועדי עובדים ברוב המפעלים הגדולים בחיפה והצפון לא לוותר, ולשבות מעבודתם ביום זה. בין השובתים גם פועלי מפעלים הסתדרותיים.
מזכיר ועד פועלי "וולקן" – מפעל הסתדרותי במפרץ חיפה – הכריז בישיבה סוערת בה נכח גם שר העבודה יוסף אלמוגי כי "אחד במאי הוא יום מקודש לפועלים. לא אהרון בקר הוא אשר יזם את החג ולא הוא זה אשר רשאי לבטלו". בעקבות "וולקן" הלכו פועלי אתא, כור, דשנים, סולל בונה ובתי הזיקוק. פועלי מפעלים אלה הסכימו לתרום ארבע שעות מחופשתם השנתית עבור ישובי ספר, אך לא הסכימו לעבוד באחד במאי לכיסוי התרומה.
שונה מצבם של פועלי אשדוד. מספר חודשים מנפנפת העיתונות בדגל "הליכוד הלאומי" לעומת האינטרס המעמדי, כדברי "מעריב": "לא עתה הזמן להבלטת הניגוד המעמדי. כשישתפר המצב [איך? מתי?] יוכל כל אחד מאיתנו לחזור לדגלו ולעקרונותיו". "ידיעות אחרונות" קרא לניסיונם של פועלי אשדוד לשפר את מצבם "הידרדרות לאנרכיה" (21.3.69) ותובע מהממשלה לדאוג להפסקת "השביתה הפרועה" על ידי הוצאת צווי ריתוק והפעלתם תוך 24 שעות.
שלטונות מס ההכנסה הצטרפו ללוחצים על עובדי נמל אשדוד, באיום לגבות רטרואקטיבית הפרשים על הנחות במס שקיבלו עובדים אלה בעבר. שלטונות המס מסרבים להכיר בפרמיות שנקבעו זמנית, וזאת במטרה לאלץ את העובדים לשתף פעולה בהקמת מועצות ייצור.
ועד עובדי התפעול בנמל אשדוד נבחר על ידי הפועלים עצמם אך ההסתדרות מסרבת להכיר בהם כל עוד לא ישתפו פעולה בהקמת מועצות הייצור. הקש האחרון ששבר את גב עסקני ההסתדרות היה השבתת העבודה בנמל אשדוד באחד במאי. הקש הונח כנראה במקום מכאיב מאוד. ביום ב', ה-2 במאי, הגישה הוועדה המרכזת של ההסתדרות כתב תביעה כנגד 15 חברי הוועד בתואנה של "הפרת משמעת ההסתדרות ופגיעה בזדון בהסתדרות ובמוסדותיה". כתב התביעה מבקש להוציאם מההסתדרות. בו ביום הפסיקו עובדי נמל אשדוד את עבודת השעות הנוספות בנמל. בכך מימשו את אזהרתם לנקוט באמצעים אם תסרב ההסתדרות להכיר בוועד הנבחר.
חברי הוועד החיפני הביעו תמיכה בוועד פועלי אשדוד. האחרון נהנה מתמיכתם המלאה של פועלי התפעול. הוועד הוסמך פה אחד על ידי האסיפה הכללית של הפועלים לנקוט בכל האמצעים שימצא לנכון במאבק עם ההסתדרות ורשות הנמלים. כן אישרה האסיפה: 900 פועלי התפעול בנמל יופיעו בבית הוועד הפועל ב-15 בחודש יחד עם הוועד ל"משפט ההסתדרות"; משפט בו ידרוש התובע להוציא מההסתדרות את חברי הוועד, וזאת בשל היותו מייצג את הפועלים שבחרו בו – ולא את ההסתדרות.
לעסקני ההסתדרות ברור שמול כוחם המלוכד של הפועלים יתפקע האיום כבועת סברן. הפועלים החליטו מראש – אם תממש ההסתדרות את איומה, יחזירו כל פועלי התפעול את פנקסי החבר שלהם. מצעד זה פתוחה רק דרך אחת: הקמת איגוד מקצועי הלוחם על זכויות הבוחרים בו, ואם כך בוודאי תישאל השאלה: מי צריך את הטפיל הענקי ששמו ההסתדרות? את מי היא מייצגת?
