(להלן תרגום חלקים עיקריים מתוך מסמך של תנועת הנוער המהפכני אשר צמחה מתוך שביתת הסטודנטים הצ'כוסלובקים בנובמבר 1968).

‏מכיוון שהננו חיים בתוך שיטה חברתית שבה בוטל אופן-הייצור הקפיטליסטי בעוד אשר לא הוחל בבנייתה של חברה דמוקרטית, סוציאליסטית; ומכיוון שהננו רוצים להתייצב נגד סילוף האידיאלים הקומוניסטיים והננו דוגלים בעיקרון שזכותנו וחובתנו להיאבק באורח פעיל נגד כל מי שסילף את רעיונות הקומוניזם והמיט עליהם קלון – הננו מכריזים על הקמת תנועת הנוער המהפכני.

‏משוכנעים אנו כי העם הצ'כוסלובקי (כמו עמי ברית המועצות והארצות המתקראות דמוקרטיות עממיות) לא יוכל להשיג את הסוציאליזם מבלי למגר את המנגנון הביורוקרטי בתור שכבה חברתית ומבלי להקים שיטה של ניהול עצמי. את הניהול העצמי יש להכניס לכל שטחי החיים החברתיים. בדרג של הייצור, צריך הניהול העצמי ללבוש צורה של מועצות פועלים אשר בידיהן הסמכות הכלכלית והפוליטית.

‏הדרך אותה עברה ארצנו אחרי ינואר 1968 יצרה תנאים מוקדמים נוחים להתפתחות מהפכנית כזאת. תהליך זה הופסק על ידי צבאות מדינות ברית ורשה.

‏לאור הניסיון שרכשנו בקרבות שנערכו השנה למען דמוקרטיה סוציאליסטית, ובייחוד לאור הניסיון של התקופה מאוגוסט עד נובמבר, הננו משוכנעים כי מעמד הפועלים ימלא את התפקיד המכריע במאבק זה. אולם גם הנוער והסטודנטים ימלאו תפקיד חשוב. הננו רואים דרך מהפכנית זאת כתהליך מהפכני מתמיד המסוגל להשפיע על מהלך המהפכה העולמית. כן משוכנעים אנו כי – –

  1. הציפייה הפאסיבית ל"תהליך של התחדשות" בברית המועצות סותרת את תפקיד האדם, ששליחותו ההיסטורית, כדבריו של מארכס, היא לשנות את המציאות הסובבת אותו ולחולל בה תמורה.
  2. יהיה זה קוצר-ראות פוליטי אם נגביל את הפעילות הסוציאליסטית רק להפעלת לחץ על הנהגת המדינה והמפלגה. מאז ה-26 באוגוסט, כאשר הנהגת המדינה והמפלגה עלו על דרך של כניעה גמורה להנהגה הסובייטית, נוכחנו כל יום מחדש בנכונות עמדתנו זאת…

‏מאחד אותנו המאבק למען האינטרס של העם ומעמד הפועלים הצ'כוסלובקי, המאבק נגד כל הכוחות האנטי-סוציאליסטיים. ובמאבק זה הננו יוצאים מן ההנחה ששלטונם ומעשיהם של כוחות אלה הם בלתי-חוקיים מכל בחינה שהיא, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה משפטית.

‏קווי-היסוד של פעולתנו הם – –

  1. יצירת מבנה אירגוני המסוגל לשמש בסיס לאחדות-פעולה בין סטודנטים ופועלים צעירים, ולהביא לקונפרונטאציה של השקפותיהם השונות.
  2. פעולה, ככל שהיא אפשרית, באמצעות אירגוני-נוער אחרים מכל הסוגים בתחומי המדיניות, החברה, הפעילות המקצועית וכו'…
  3. לימוד צורות המאבק האנטי-אימפריאליסטי בארצות העולם השלישי ובמערב…  כדי ליצור מגע עם כל התומכים במאבקים אלה.
  4. לימוד פעילותם של הכוחות המהפכניים-בפוטנציה בברית המועצות ובארצות הקרויות דמוקרטיות-עממיות.
  5. מתן זכות לכל המגמות שיפתחו בתוך תנועתנו ליצור סיעות, ובכלל זאת הזכות של סיעות שונות בתוך התנועה ליצור בריתות ביניהן.

‏תנועת הנוער המהפכני פתוחה בפני כל הצעירים, ללא הבדל השתייכותם הפוליטית, המסכימים לעקרונות שפורטו במנשר זה.