מה שקרוי ''המהפכה התרבותית" – או בלשון מבצעיה ''המהפכה התרבותית הפרולטארית הגדולה" – הוא, ללא ספק, שינוי רב-עוצמה בחיים החברתיים בסין העממית. על סיבותיו, אופיו ותוצאותיו של שינוי רב-מידות זה קיים ויכוח בקרב סוציאליסטים מהפכניים ברחבי העולם כולו. אין כוונתי להיכנס לפרטי הוויכוח הזה, אך ברצוני למסור, בכמה שורות, פרטים אופייניים שאינם זוכים לפרסום בעיתונות הישראלית. פרטים אלה נוגעים לשינוי שחל במנגנונים המינהליים והיצרניים בסין העממית.

‏לפי השבועון "פקין ריוויו" (מס' 42‏) עובדים בבית-החרושת הכללי לטריקו שבבירה הסינית אלפיים עובדים. לפני "המהפכה התרבותית" היה מספר עובדי המינהלה במפעל זה229 ‏. כלומר: 11.5 אחוז מכלל העובדים. לאחר המהפכה התרבותית, שבמהלכה שונו כל סדרי המינהל ואף כמה מנהלי הייצור והשכר, נותרו רק 24 ‏עובדי מינהלה קבועים (ירידה עצומה!). עובדי מינהלה אלה משתתפים עתה בעבודה היצרנית במשך שלושה ימים בכל שבוע. הוועד המהפכני של המפעל, שגם הוא יליד המהפכה התרבותית, מונה 19 חברים. ועד זה מהווה את הנהלת המפעל, ורק שישה אנשים מתוכו הם עובדי מינהלה (ראש הוועד וחמשת סגניו). לפי הפרסומים הסיניים, הרי שהשינויים שחלו בבית-החרושת לטריקו הם אופייניים לשינויים שחלו בכל התעשייה של הרפובליקה הסינית.

‏מספרים מחכימים יותר נמסרים במאמר שהתפרסם ב"יומון העם" (1.11.68). המאמר מדווח על צמצום מספר עובדי המינהל במחוז אחד, ינג-‏שן שמו, אשר ‏בפרובינציה גואנג-דונג (בסין כולה ישנן 29 פרובינציות ובתוכן כאלפיים מחוזות. מספר התושבים בממוצע למחוז עולה על 300 אלף). המסע לצמצום מספר עובדי המינהל היה כרוך, לדברי היומון, במסע הסברה נרחב ובשינוי יסודי של מיבנה המינהל ודרכי עבודתו. אסתפק בהבאת המספרים בלבד.

‏בלמעלה מתשעים משרדי המחוז הנ"ל עבדו בעבר 1,126 ‏איש. לאחר הצמצום והראורגניזציה נותרו 248 ‏בלבד, בתוכם שלושים מחברי הוועד המהפכני של המחוז. בדרג הנמוך יותר – דרג הקומונות (כל מחוז מתחלק לקומונות, ובמחוז הנ"ל ישנן 19 קומונות) עבדו בעבר 554 איש. לאחר הצמצום נותרו 173‏ בלבד. כדאי לזכור, כי בסין כולה ישנן כ-30 אלף קומונות, אשר מספר תושבי כל אחת מהן נע בין עשרה לעשרים אלף תושבים.

‏ושוב, בדרג נמוך יותר – בקבוצות הייצור הגדולות – חל גם כן צמצום ניכר. במחוז הנ"ל ישנן 204‏ קבוצות ייצור גדולות ומספר עובדי המינהל בהם צומצם לחצי: מאלפיים עובדי מינהל נותרו אלף בלבד! אין המאמר ממנו לקוחים המספרים מדווח ‏על הצמצומים בדרג הנמוך ביותר, שהוא דרג צוותות העבודה (אלה הן יחידות הייצור והרישום היסודיות של כל קבוצת ייצור גדולה).

‏לסיכום: עלינו לזכור, כשבאים להעריך את משמעות המספרים הנ"ל, כי המאמר ב"יומון העם" מדווח רק על צמצומים במנגנון המינהלי והיצרני-חקלאי של אותו מחוז. כלומר: אין כאן מספרים הנוגעים לסקטור היצרני-תעשייתי. עתה, אם נסתכל על מחוז זה

‏כעל מחוז אופייני, הרי שחישוב כלל-ארצי מראה כי במנגנון המינהלי והיצרני-חקלאי (בדרגים עליהם מדבר המאמר) חל צמצום של כ-4.5‏ מיליון איש בכל רחבי סין. זהו  צמצום של בערך 60 ‏אחוזים! אין ספק, כי הזרמת כוח עבודה זה מהמינהל לייצור מבשר על שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובחברה של סין.