זה אירע לפני תריסר שנים, בחווה הררית במחוז צ'אלקו שבמכסיקו. "הרפתקן" קובני גבה-קומה אירגן סביבו קומץ צעירים והקים בית ספר מיוחד ללוחמת גרילה.
קולונל קובני זקן, שלחם פעם בשורות הרפובליקאים הספרדים, הרביץ בתלמידו את תורת המלחמה, היקנה להם בשלושה חודשים תורה צבאית המצריכה לימודים של שלוש שנים במדרשה צבאית מהטיפוס הישן. החניכים הצעירים למדו לירות באקדחים, ברובים ובמקלעים. הם אימנו את ידם בהתקנת פצצות, בהכנת מתרסים, בתפיסת מחסה ובזיהוי מטוסים. הם למדו לראות מבלי להיראות, לשאת חבר פצוע בסבכי הג'ונגל, לנוע במסעות מפרכים ולהטריד את האויב. לתקוף ולסגת; להטריד ולבלבל; להופיע ולהיעלם.
בתום הקורס, בלט מתוכו החניך המצטיין: רופא ארגנטינאי צעיר בשם ארנסטו גווארה, מי שנודע לאחר מכן בשם צ'ה – כינוי עממי השגור בפי הארגנטינאים.
* * *
צ'ה, שהיה אז רק בן 26, הספיק כבר לחשל את עצמו קודם לכן במאבקים מהפכניים. שכן מייד לאחר שסיים את לימודיו, הביא את תעודת ההסמכה שלו כשי לאביו, עלה על אופנועו, ערך מסע מקיף ביבשת הלטינו-אמריקאית, וחיפש את החזית המתאימה.
בארגנטינה לחם בדיקטטורה הפרוניסטית; בגואטמלה לחם למען יעקוב ארבנס ולמען הרפורמה האגרארית; ובמכסיקו – ב-1956 – פגש בעורך-הדין הקובני הגולה פידל קאסטרו, והצטרף לצבא ההרפתקנים הוזה ההזיות שלו – כפי שכונתה החבורה בפי העסקנים הקומוניסטים השגרתיים.
* * *
באותה שנה נמנה צ'ה על קבוצת 82 הלוחמים שפלשו לקובה בספינת הטיולים "גרנמא", ישר אל תוך קרב הדמים של מטע הסוכר ב"אלגריה דל פיו". הוא נפצע אז בצווארו, המשיך להילחם, ולא פסק מלהגיש עזרה ראשונה לחבריו.
מן ה-82 שרדו רק 22 – עשרה הושלכו לכלא ותריסר הגיעו אל פסגות הסיארה מאסטרה. צ'ה נמנה עם האחרונים. ואז, בחג המולד של שנת 1956, בחברת עשרת הלוחמים האחרים, שמע את פידל מבטיח, כי "ימי משטר הרודנות ספורים".
* * *
מאוחר יותר עובר צ'ה בראש טור לוחמי הגרילה שלו מקרב אל קרב, מקים תוך כדי כך בתי ספר לאיכרים, מלמדם קרוא וכתוב, מייסד בתי חולים ניידים, מארגן את הוצאת עיתון המורדים "קובה ליברה", מייסד לצרכי הלוחמים מאפיות, אטליזים, סנדלריות ותעשיות זעירות לייצור מדים, תרמילים ונשק.
בראשית 1959 נמצא צ'ה, ליד פידל, בראש הצבא המהפכני של קובה, עטור ניצחון. הוא עובר מהרי הסיארה מאסטרה אל ראשות הבנק הלאומי של קובה, חותם על שטרי הכסף בכינויו העממי "צ'ה". כעבור שנתיים נבחר לנהל את מיניסטריון התעשייה של הרפובליקה המהפכנית.
* * *
בשנת 1962, בנאום בפני כנס הנוער הקובני, מגלה צ'ה משהו מתוך המקנן בלבו פנימה: מהפכן אמיתי אינו מוגבל על ידי גבולותיה של ארץ אחת… הוא מתייחס אל הבעיות הגדולות של האנושות כאל בעיותיו שלו עצמו.
חושב, אומר ועושה.
כעבור שנתיים "נעלם" המהפכן האינטרנציונאלי מן הזירה הפנימית של קובה, מעורר בהיעלמו גל שמועות המקיף את כל רחבי העולם. "הוא חוסל", "הוא הושתק", "הוא נכלא", "הוא נמלט".
לפני שנה, ב-8 באוקטובר, נרצח ארנסטו צ'ה גווארה על ידי שוביו – בוליביאנים ו"יאנקים", שהיו ממונים על המלחמה בכוחות הגרילה שניסה לארגן בג'ונגלים של בוליביה.
ברחבי העולם נפוצה, בין השאר, תמונתו של צ'ה, בשעת תצפית מעל גבי עץ, כשהוא קורא וכותב, כי הלוחם המהפכני היה גם הוגה מהפכני.
ניתן, אולי, למלא הרבה פלקטים בסיסמאות מתוך כתביו, אולם המהפכן הצעיר, שמרד ב"תנאים האובייקטיביים" פרי רוחם של מרכסיסטים מעופשים, שדחק לקרן זווית הרבה עסקני ועדים מרכזיים שאיבדו כבר מזמן את הרוח המהפכנית, שגילם בגופו ממש את אחדות התיאוריה עם הפראקסיס, השאיר לנו צו אחר:
"תפקידו של מהפכן – לעשות מהפכה!"
