הערות ותגובות

שר הביטחון הוקיע

"הארץ" – 17 בספטמבר: בין שאר המכתבים שהגיעו למערכת "הארץ", ושדנו בפוגרום בתחנה המרכזית, ביפו ובמקומות אחרים, בלט במיוחד מכתבה של המורה אביבה סגל מעכו.

"…הקורא לבונטין דורש שמחנכים, מורים ומדריכים יסבירו לתלמידים את חומרת המעשה של פגיעות בערבים עוברי-אורח. ואילו אני, כמורה וכמחנכת, כאם של חייל בצה"ל, דורשת להחדיר לתלמידינו, כי צפוי אסון לעם ישראל ולארץ ישראל אם נבליג. טוב מאוד שתגובת הנוער הישראלי שונה כל כך מתגובת היהודי הגלותי שפחד לנגוע באויביו, שחשש מפני 'מה יאמרו הגויים'!"

ובהמשך: "…אני מבינה את הרגש שהניע את אותם הבחורים לצאת ולנקום את דם אחיהם אשר נשפך על-ידי הערבים המסכנים".

מערכת "הארץ" – העיתון ההגון של ישראל – לא יכלה לעבור על כך בשתיקה. היא נאלצה להגיב. ובאיזה נימוקים סתרה את גישתה של המורה? חינוכיים? אנושיים? או, אולי, מוסריים?

לא ולא!

הערת מערכת "הארץ": "חבל מאוד שהמורה מעכו מחנכת את תלמידיה לפי גישה אשר שר-הביטחון הוקיע אותה כמשרתת את האינטרס של האויב".

דונם פה ודונם שם

"ידיעות אחרונות" – 19 בספטמבר: לשתי היאחזויות נוספות בשטחים המוחזקים אושרו כבר תקציבים לשנת 1968/69. זאת גילה אתמול לכתבים בתל אביב שר החקלאות חיים גבתי. ההיאחזויות החדשות תוקמנה בכפר עציון ב' ובבקעת הירדן. עד עתה עלו על הקרקע באזורים המוחזקים 15 היאחזויות: 10 ישובים ברמת-הגולן, שלושה ישובים ביהודה ושומרון ושני ישובים בסיני.

"עבודה עברית"

"הארץ" – 2 בספטמבר: כיום, כשבישראל חיים אזרחים ערבים שווי זכויות, לא נוכל להשתמש יותר בסיסמה של עבודה עברית, אלא נקרא "עברים לעבודה", כי קיימת סכנה של בריחת פועלים מעבודת כפיים – אמר אמש סגן ראש הממשלה מר יגאל אלון בפתיחת הוועידה הארצית של הפועלים החקלאיים.

עם הספר

"ידיעות אחרונות" – 18 בספטמבר: בימים הקרובים תוקם ישיבה בהרי חברון, לא הרחק מכפר-עציון, שתחנך את תלמידיה לתורה ו"תלמד את בני-יהודה קשת".

…ראשי משרד הביטחון קיבלו את התוכנית של הישיבה בגוש-עציון, לימודיה ואימוניה הצבאיים – בהתלהבות. תהיה זאת ישיבה – אמרו – שתחנך לנו לא רק תלמידי-חכמים אלא לוחמים… בשלב מאוחר יותר תורחב המסגרת, והישיבה תוכשר לקלוט כ-300 תלמידים, שיקדישו 5 משנות חייהם ללימוד אינטנסיבי של תורה ולאימונים צבאיים, כולל אימוני צניחה.

"דעות קדומות ואופק פרובינציאלי"

"הארץ" – 15 בספטמבר: בביקורת נגד מגמתיות לאומית ודתית בתוכניות הלימודים של משרד החינוך והתרבות, יוצא הד"ר ג.ר. טמרין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, במחקר שפירסם לאחרונה בנושא "מערכת הלימודים הישראלית כשורש לדעות קדומות ואופק פרובינציאלי". לדעתו לוקה מערכת החינוך בארץ בחוסר איזון בין נושאי הלימוד הלאומיים-דתיים לכלליים, ומטפחת את טיפוס התלמיד הדוגמטי, שאינו מסוגל לחשיבה עצמאית וביקורתית מספקת.

בפתח מחקרו מציין הד"ר טמרין כי מרצים באוניברסיטאות מרבים להתלונן על חוסר הבשלות האינטלקטואלית של הסטודנטים המתבטא בהעדר הרגלי חשיבה עצמאית, ובמיוחד ברמת הידיעות הכלליות הנמוכה ובקושי להשתמש בספרי לימוד לועזיים. "מאז הקמת המדינה לא חלו שינויים מהותיים במערכת החינוך המיושנת והחד-צדדית של משרד החינוך והתרבות, וגם לא שוּנה המבנה של השיטה החינוכית. אמנם הרחבת רשת בתי-הספר הביאה לשינויים כמותיים ניכרים וישנה התמודדות עם בעיות מתודולוגיות מסוימות, אך העקרונות היסודיים בנוגע לבחירת נושאי הלימוד והניסיון להקנות באמצעותם ערכים קבועים נשארו ללא שינוי", כותב הד"ר טמרין. בהמשך הוא מדגיש כי בהשוואה למוסדות חינוך אירופיים ואמריקאיים, אופיינית לכל זרמי החינוך בארץ המטרה של טיפוח אידיאלים לאומיים ודתיים על חשבון ההשכלה הכללית. אפילו במערכת החינוך של תנועת הקיבוצים, 30 אחוז מהמקצועות הלימודיים מוקדשים לנושאים לאומיים, ומלבד זאת ישנה הדגשה מכוונת על הגורם היהודי בלימודי ההיסטוריה ובמקצועות אחרים. מתוך חומר הלימודים בבתי הספר הכלליים, מוקדשים לנושאים יהודיים 40 אחוז ובבתי הספר הממלכתיים-דתיים 60 אחוז. במוסדות אגודת ישראל ניתנת השכלה כללית מינימלית.

הד"ר טמרין מציין עוד כי בבית הספר היסודי מקדישים ללימוד התנ"ך פי 3.5 מאשר ללימודי היסטוריה כללית, שגם היא בחלקה הגדול היסטוריה של העם היהודי, ופי 2.5 מאשר ללימודי טבע. ללימודי תנ"ך ותלמוד מוקדשות 38 שעות שבועיות לעומת 29 שעות במתמטיקה.

התוצאה היא היווצרות פער השכלתי בין הבוגר הישראלי לאירופי בעיקר בתחום הספרות וההיסטוריה העולמית. "בוגר בית הספר התיכון בישראל" – טוען החוקר – "יודע אמנם לצטט פרקים שלמים בתנ"ך,  אך ספק אם ידועות לו הדמויות המפורסמות מהמיתולוגיה היוונית או שמו של וירגיליוס, וספק אם הוא מבין ביטויים לועזיים בינלאומיים. גם ידיעותיו על סופרים והוגי דעות יהודים סלקטיביות מאוד".

בלי תגובה

הננו מביאים שני מכתבי קוראים שהתפרסמו ב"על המשמר" ביום 30.9.68 ותגובות העיתון "הסוציאליסטי המהפכני" עליהם.

*     *     *

נדהמתי על צורת הבאת הידיעה בעיתונכם מ-25.9.68 על התנהגות שגריר ישראל בבון. [אשר] בן-נתן כינה את הסטודנטים, אשר הפגינו בפרנקפורט (גרמניה) נגד הדיקטטור מסנגל, סנגהור, "נאצים צעירים חדשים".

הוא אמר זאת על האנשים היחידים בגרמניה אשר לוחמים, למעשה, בכל הדרכים נגד הניאו-נאצים. תגובתם על השמצה כה שפלה היתה צנועה יחסית: הם ענו לו "חזיר".

אינני בא בטענות לשגריר, כי בתור סוציאליסט מפריד אותי עולם שלם מאשר בן-נתן; אין לי בסיס משותף עימו.

אבל אתם, נציגים של מפלגה אשר מכנה את עצמה "סוציאליסטית" ו"מהפכנית", מצאתם לנכון להודיע בעיתונכם באותיות שמנות, ששגריר ישראל כונה בפרנקפורט "חזיר". את הסיבה הצודקת לכינוי הזה אתם מביאים דרך-אגב בתוך הכתבה, כמעט לא מורגשת.

שגריר ישראל בבון הפגין את אהדתו למשרת-האימפריאליזם בסנגל. הסטודנטים הביעו את אהדתם לעם הסנגלי המדוכא על ידי חתן "פרס-שלום" סנגהור. עיתונכם, "על-המשמר", מביע סולידאריות עם הדיקטטור ועם מברכו, בן-נתן, על ידי צורת הבאת הידיעה.

*

כמה מטעה היא הכותרת "שגריר ישראל כונה 'חזיר' בהפגנה, בפרנקפורט". מתוך הידיעה מסתבר שקרה דבר גרוע מזה בהרבה. שגריר ישראל כינה סטודנטים שמאליים "נאצים צעירים חדשים". אני רק מקווה שהשגריר נמנע מלהציג את עצמו ולהשחיר על ידי כך את מדינתנו. מובן שהשגריר מזדהה עם הממסד של "גרמניה האחרת", אך חבל שהדור התוסס יבחין בדבר ויידע שנציג ישראל השמיץ אותם בצורה כה נבזית. יש כמובן נאצים צעירים חדשים בגרמניה – אויביהם בנפש של אותם הסטודנטים, ויש להתפלא שהשגריר כונה כפי שכונה ולא גרוע מזה. לסטודנטים, כנראה, היתה מידה גדולה יותר של הבלגה, כבוד ותבונה מאשר לשגרירנו המכובד, שמחבר הכותרת רואה אותו כנפגע העיקרי.

הערת המערכת

שני הקוראים המזדרזים למתוח ביקורת על שגריר ישראל בבון ולהגן על השמאלנים הגרמנים, מתעלמים מ"פרט" אחד והוא, כי המפגינים הללו פגעו בדגל הישראלי. כפי שמסתבר, לפי עדותו של השגריר א. בן-נתן, כמה מן המפגינים התיישבו על מכוניתו וניסו לקרוע את הדגל. דרך-אגב, התנהגותם זו אינה מקרית כלל, שכן חוגים שמאלניים אלה מצטיינים בשנאתם למדינת-ישראל.