בעת שנכתב גילוי דעת זה עוד לא היה ידוע כי ההתקפה הישראלית תיקרא "פעולת כראמה".

 

הבוקר, 21 למרץ 1968, פחות מעשרה חודשים לאחר מלחמת יוני 1967, פתחה ישראל בהתקפה נרחבה ממזרח לירדן.

התקפה זו, המתוארת בהודעות הישראליות הרשמיות כ"פעולה משטרתית" נגד בסיסי אירגון אל-פתח, היא בעצם התקפת טרור ענקית נגד העם הפלשתינאי ובמיוחד נגד ריכוזי הפליטים ממזרח לירדן.

ההתרחשויות הללו מבליטות את השקר המונח ביסוד הטיעון, שניצחון צבאי ישראלי מסוגל להביא לשלום או לנורמליזציה של יחסי ישראל-ערב. נצחון ישראל במלחמת יוני לא הביא אלא להחרפת הסכסוך ולהעמקת התהום בין ישראל לערבים.

ההתקפה, הנמשכת עדיין בעת כתיבת שורות אלה, מהווה הוכחה נוספת לפשיטת הרגל המוחלטת של המדיניות הישראלית. הקורבנות הנופלים עתה משני הצדדים הם קורבנות שווא של המדיניות הישראלית.

שום אדם שפוי בדעתו לא יקבל את הטענה שפעולות טבח המוני מסוגלות להביא להפגת ההתנגדות בשטחים הכבושים. דווקא ההיפך הוא הנכון.

הדרך היחידה לנורמליזציה היא - פינוי מיידי של כל השטחים הכבושים!

האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")
 21.3.1968