הקורא העוקב בהתמדה אחרי גליונות עיתוננו שם בוודאי לב לכך, שאחרי תקופה של הופעה בלתי סדירה, חידש "מצפן" את רציפות הופעתו. גיליון של העיתון יוצא עתה כל חודש, סמוך לאמצע החודש.
שינוי זה היה מלווה גם בשינויים במתכונת "מצפן" ובצורתו הגראפית. בכך הודרכה המערכת על ידי שני מניעים עיקריים:
- ראשית, הצורך לחסוך בהוצאות כספיות. עיתוננו הוא – כפי שמכריזה כותרתו, ירחון פועלים. לא רק מרבית קוראיו, אלא גם חברי המערכת עצמם אינם בעלי אמצעים; אין אנו מקבלים תמיכה כספית משום מוסד. כל עבודות המערכת והנהלת העיתון נעשות בהתנדבות וההוצאות מכוסות מכיסיהם של כותבי העיתון וקוראיו. לפיכך, חייבים אנו לקמץ בהוצאות אלה.
- שנית, מודרכת המערכת על ידי הרצון לתת ל"מצפן" צורה נאה, נעימה ונוחה לקריאה. תוכנו של העיתון הוא ברובו "כבד", ודורש מאמץ לא מבוטל מן הקורא. דווקא משום כך אוצים אנו להקל על הקורא על ידי גיוון ושיפור צורת הגיליון.
במבט ראשון נראה כי שתי המגמות – לחסוך בהוצאות ועם זאת לשפר את הצורה –סותרות זו את זו. אך למעשה אין הדבר כך. השכלולים המודרניים בטכניקה של הדפוס מאפשרים השגת תוצאות יפות בתחום הטכני והגראפי של העיתון, ללא הוצאות מוגזמות.
ברור שזו איננה משימה פשוטה, והיא מחייבת ניסוי ובדיקה של האפשרויות השונות. בגיליונות האחרונים ניסינו שיטות שונות של סידור העיתון והדפסתו והסקנו מסקנות מהתוצאות שהתקבלו.
הגיליון הנוכחי, שבו אנו פותחים את השנה החדשה, הוא שלב נוסף במאמצים אלה. גם בשנת 1967 נמשיך בשיפור צד זה של העיתון, במרה להביא לידי כך ש"מצפן" יהיה מתקדם לא רק בתוכנו ובהשקפות להן הוא מטיף, אלא גם בצורתו, ובשקידתו לנצל את ההישגים המודרניים של טכניקת הדפוס.
* * *
סבורים אנו כי מאמצים מוגברים מצד כותבי "מצפן" ועורכיו מחייבים גם מאמץ מוגבר מצד ציבור הקוראים.
עם הגיליון הקודם שלחנו למנויים המפגרים בתשלום תזכורת בעניין זה. חלק ניכר מהם כבר נענה לנו. אולם ישנם עוד מנויים לא מעטים המפגרים מאוד בתשלומיהם. אחרי ארכה נוספת ניאלץ להפסיק את משלוח העיתון למנויים אלה.
אנו פונים, עם זאת, לידידי "מצפן" הקוראים אותו מתוך הזדהות או תמיכה ברעיונותיו לא להסתפק בדמי המנוי, ולשלוח אלינו תרומות כספיות בהתאם ליכולתם. רק בזכות תרומות כאלה יכול העיתון להמשיך להופיע. סבורים אנו כי כל אוהד של "מצפן" צריך להבין כי השקפותיו של אדם מחייבות אותו גם לקורבן חומרי מסוים.
* * *
את השנה הקודמת סיימנו בניסיון מסוג חדש: ערב "מצפן בעל פה" שנערך ב-30 בדצמבר באולם "ברית העבודה" בתל אביב. לדעתנו זכה ניסיון זה בהצלחה. קהל לא מבוטל שמע בדריכות את דבר "מצפן" במשך ערב שלם, שהתארך והגיע עד חצות הלילה. בתום ההרצאות נשאלו שאלות מן הקהל. במשך כל הזמן שררה אווירה טובה ועניינית, כשגם אותו חלק מהקהל אשר התנגד לכמה מההשקפות שהובעו מעל הבמה שמר על התנהגות תרבותית וחברתית.
ההוצאות הכספיות של שכירת האולם כוסו במלואן על ידי המשתתפים.
יצאנו מאותו ערב מעודדים להמשיך ולקיים פגישות מסוג זה גם בעתיד. אנו מקווים להפוך בשנה זו, שנת 1967, את "מצפן בעל פה" לבמה קבועה – לא רק בתל אביב, אלא גם בערים אחרות. נשמח בהזדמנויות אלה לפגישה בין עורכי "מצפן", קוראיו הנאמנים ויריביו הכנים.
ידידיו ואוהדיו הקרובים של "מצפן" יודעים כי מזה זמן רב אנו מקיימים בשלוש הערים הגדולות פגישות של חברי ואוהדי הארגון הסוציאליסטי הישראלי במסגרת של חוגי בית. בפגישות אלה דנים אנו בנושאים שונים הדורשים העמקה והמשכיות ואינם מתאימים למסגרת של אסיפה פומבית. גם בעתיד אנו נמשיך בקיום פגישות לימודיות אלה.
לאחרונה הגיעו לחברי המערכת פניות אחדות לבוא להרצות בחוגי בית שונים המתנהלים ללא קשר עם החוגים הקבועים שלנו. אנו נענינו בשמחה להזמנות הללו, וגם בעתיד נקבל ברצון פניות מסוג זה. כל חוג – של ידידים או יריבים – המעוניין לעמוד על השקפותינו בנושא פוליטי כלשהו יוכל לפנות אלינו בבקשה לשלוח מרצה באותו נושא, ואנו מצידנו מבטיחים להיענות לבקשות כאלה לפי מידת יכולתנו.
* * *
שנת 1966 נסתיימה במאורע פוליטי שבו לקחו חלק חברים ואוהדים של הארגון הסוציאליסטי הישראלי.
אחרי תקופה של שנה וחצי, שבה פעלו כמה מחברינו ורבים מאוהדינו במסגרת תנועת העולם הזה – כוח חדש, נתקיימה, באמצע חודש דצמבר, הוועידה הראשונה של התנועה. ועידה ראשונה זו היתה לא רק ועידת ייסוד כי אם גם ועידת פילוג של התנועה – האגף השמאלי שלה עזב אותה.
לכאורה חל הפילוג על רקע תקנוני, בעקבות דרישת מר אורי אבנרי ואנשיו שנפרק את המסגרת הארגונית של הארגון הסוציאליסטי הישראלי (אס"י). אולם כרגיל במקרים אלה, השאלה התקנונית מהווה רק השתקפות של עניין פוליטי ממשי. (לכן אין זה מקרה שיחד עם חברי אס"י פרשו מן הוועידה גם צירים אחרים, הנמנים עם האגף השמאלי אבל אינם מאורגנים באס"י, ולכן לא נפגעו באופן ישיר על ידי ההחלטה התקנונית שנתקבלה. נוסף אליהם פרשו גם אנשים נוספים מתנועת העולם הזה אחרי הוועידה).
הקרע האמיתי לפילוג הוא הלחץ של חלק מן האגף הימני בתנועה ובהנהגתה. אנו היינו בדעה (ועדיין מחזיקים הננו בדעה) כי יש בארץ מקום לתנועת-חזית המאגדת אנשים וגופים בעלי גוונים שונים המשתפים פעולה על יסוד נקודות כלליות אחדות שבהן יש הסכם ביניהם. במסגרת כזאת יש מקום לשיתוף בין אנשים כמונו המחזיקים בהשקפה סוציאליסטית, לבין לא-סוציאליסטים. אולם חוגים מסוימים בתנועה – ובכלל זה מר אבנרי עצמו – חתרו להפוך אותה לגוף – – –
(המשפט האחרון של המאמר נקטע בהדפסה)