זרקורים רבים של דעת הקהל בעולם מופנים עתה לעבר סין העממית.
סוכנויות הידיעות המערביות והסובייטיות מעבירות מדי יום ביומו אינפורמציה רבה וטעונת מתח רב, על המעשים שמחוללים שם המשמרות האדומים.
יש להודות שגם אנו רחוקים מלהתלהב מכמה גילויים חמורים של מעשים אלה, המגלים מגמה לעצב אחידות מחשבתית דוגמאטית-תבניתית, במתכונות ערוכות מראש, לפי קאטכיזם הלקוח מכתביו של מאו טסה טונג. כן יש בהפעלת המשמרות האדומים טיפוח פולחן אישיותו של מאו באופן תוקפני ושאינו מעורר אהדה, לפחות בין מהפכנים שמחוץ לסין.
שיטות סטאליניסטיות?
רבים טוענים כי מה שעובר עתה על סין מקביל לתקופות חמורות מסוימות בברית המועצות, שעה שהשתולל שם הטרור בימי סטאלין.
מן הראוי להזכיר כי בסין לא נערכו "משפטים" למנהיגים שהודחו ולא הותזו ראשיהם. יש אפשרות לדון בשאלה באיזו מידה הדחות כאלה מהוות שיטה טובה בוויכוח אידיאולוגי, אך כל השוואה עם ההפקרות ששררה בברית המועצות באותם ימים הינה מלאכותית ובלתי הולמת את המציאות.
גם העובדה כי במקומות שונים התארגנה התנגדות של פועלים לבלימת התפרצויות הפחז של הנוער המשולהב מן המשמרות האדומים, מעידה כי המהפכה הסינית, חרף כל קשייה, יצרה תודעה דמוקרטית בעלת ערך רב מאוד.
חשוב להדגיש כי האינפורמציה הזורמת אלינו ביחס לסין כיום, הן מן המערב והן מברית המועצות, אינה מדויקת, אינה מאוזנת, וניתנת מתוך כוונה מראש ליצור דעת קהל עוינת למשטר הקיים בסין העממית.
אין ספק כי הגורמים שהולידו את המשמרות האדומים ומטרות ההנהגה שהקימה אותם, הינם מרחיקי לכת הרבה יותר מאשר עשיית נפשות לפולחן מאו.
הכנות למלחמה בפולשים האמריקאים
פעמיים בעשור האחרון נאלצה ההנהגה של סין העממית לבצע שינוי חריף בהקצאת תקציבי המדינה לטובת המערך הצבאי-הגנתי שלה. לראשונה היה זה בשנת 1957, כאשר הוברר לפקין כי הסובייטים לא יקיימו את ההסכם בדבר הצבת טילים נושאי תחמושת גרעינית בתחומה, כתוצאה מן ההסדרים בין ברית המועצות וארצות הברית על אי הפצת הנשק הגרעיני. ושוב – ב-1965, עם התחלת ההפצצות של צפון-וייטנאם על ידי צבא ארצות הברית.
לסינים ברור כי ארצם עלולה להיות מותקפת כל רגע על ידי חיל האוויר וחיל-הים של ארצות הברית, שלהם עדיפות בתחום המיכון הצבאי החדיש והמשוכלל. מסתבר גם, שממשלת סין לקחה ברצינות גמורה את הצהרתה בדבר הצטרפות למלחמה של הווייטקונג בצבא ארצות הברית, במקרה שזאת האחרונה תפלוש לצפון-וייטנאם.
תחזית חמורה כזאת מחייבת הכנות יקרות. הן מחייבות הקפדה על צנע חמור, חרף שיפורו של מצב אספקת המזון ועליית הייצור הניכרת שחלו בשנים 1962-5. מעשי המשרות האדומים משקפים היטב כיוון זה במדיניות הפנים של סין.
יתכן מאוד שכיוון זה במדיניות נתקל בהתנגדות, אולי אף התנגדות רבה, בקרב חוגים שונים בחברה הסינית ואף בקרב הנהגת המפלגה הקומוניסטית של סין. יתכן מאוד שיש כוח אופוזיציוני השואף לאיחוי הקרע עם ברית המועצות, להשקעת מירב המאמצים והמשאבים בזירה הכלכלית האזרחית, ולו אף במחיר של כפיית פשרה משפילה ורקובה עם ארצות הברית בווייטנאם, על חשבון האינטרסים של העם הווייטנאמי, של הווייטקונג וצפון וייטנאם. ואמנם משתמע סוג זה של מאבק מתוך פרסומים אחדים של המשמרות האדומים, שהגיעו למערב.
לא מן הנמנע שבתוך כל אותה קלחת, מנסים יסודות ביורוקרטיים מסוימים, שהתבצרו בעמדות אסטרטגיות של השלטון או במפלגה, לגמור "חשבונות" עם תיאורטיקנים, אידיאולוגים ועסקנים מפלגתיים המסרבים "ללכת בתלם" ואינם מוכנים לוותר על מחשבתם העצמית והבעתה, כפי שחייבם מאו עצמו במשך שנים ארוכות.
עיקרו של דבר
המהפכה הסוציאליסטית בסין הינה, ללא ספק, אחת האפופיאות האנושיות האדירות ביותר מאז היות האדם עלי אדמות. זו מהפכה שהחלה במעשי בראשית עצומי ממדים, להרמת עם מורעב בן מאות מיליוני אדם, מן האשפתות אל הווה טוב יותר ואל עתיד ריאלי מבטיח. זו אחת המדינות היחידות בעולם בה הצליחה ההנהגה, בזכות תכונותיה התרומיות, לשמור על אוטוריטה מוסרית בל תתואר; אחת המדינות היחידות בעולם המסוגלות לגייס תנועות התנדבות אדירות למשימות מהפכניות והומאניסטיות, מתוך מניעים מוסריים אנושיים – לאו דווקא על ידי הצעת הטבות חומריות.
לא מקרה הוא שהרוב המכריע של המלומדים ברחבי העולם שהתמחו בתולדות סין, תרבותה, חברתה וכלכלתה, נעשים, אוטומטית כמעט, לאוהדים של סין העממית.
יחד עם זאת, עלינו לזכור כי אפופיאות ממין זה אינן מתרחשות ללא ניגודים והתנגשויות. כמו כל תהליך בחברה האנושית, גם המהפכה הסינית אינה נקייה מתופעות שליליות שיש לנו זכות למתוח עליהן ביקורת.
ברם, תולדות סין העממית מאז הקמתה, ב-1949, ועד היום, מחזקות בנו את הביטחון כי האורגניזם הבריא של המהפכה הסינית ממשיך ביסודו, לפעול כהלכה, ובתור שכזה, יגבר על נגיפים וחיידקים המתלווים לפעולתם של המשמרות האדומים.