פברואר 1965

מדיניות הביש – י. רון

פברואר 10, 1965

לפי נאומי אשכול ורבין, ומאמרי דיין, מצפים לישראל בעתיד הקרוב והרחוק רק סיבובי מלחמה נוספים, שלישי, רביעי וחמישי. עורך השבועון “ז’ן אפריק”, התוניסאי בשיר בן-יחמד, מציע פדרציה של ארצות המזרח התיכון, שבה לא יהיו יהודים וערבים מופרדים על ידי גדרות תיל.

מצפן אל חברי מק”י – פ. עודד (עודד פילבסקי)

פברואר 10, 1965

האסון הוא בכך שאף אחד משני הצדדים במק”י אינו מעז להתייצב בשתי רגליים על הבסיס המעמדי. זהו ויכוח בין שתי גישות לאומיות, שאחת נראית מהפכנית יותר רק משום שהתנועה הלאומית הערבית זורמת בכיוון כללי אנטי-אימפריאליסטי, ואילו הציונות צועדת בכיוון ההפוך.

אל התובע הצבאי בבית המשפט הצבאי לשיפוט מהיר – ע. פילבסקי (עודד פילבסקי)

פברואר 10, 1965

מכתב גלוי מאת מפגין שנעצר על כביש עכו-צפת והורשע בכניסה לשטח סגור. עילת ההפגנה: הפקעת אדמות הכפרים בענה ודיר אל-אסד כדי להקים עליהן את העיר כרמיאל.

לקח נצרת עילית – ס. מאיר (מאיר סמורודינסקי)

פברואר 10, 1965

שלילת האזרחות מאשה שנקבע כי אינה יהודיה על פי ההלכה עוררה מחאות נגד הגזענות, ואף השוואה של ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

על ההתפתחות הכלכלית והחברתית במצרים – א. סעיד (ג’ברא ניקולא)

פברואר 10, 1965

הלאמות, הרחבת הדמוקרטיה ומהפכה תעשייתית מצעידות את מצרים קדימה, אבל הבעיה המרכזית מצויה באזורי הכפר שבהם מתגוררים רוב האזרחים. הרפורמה האגררית המוגבלת לא הרסה את מבצריהם של הגורמים האנטי-מהפכניים.

הלייבור והכפתורים – ישראל מור (משה מחובר)

פברואר 10, 1965

באמצעות משבר השטרלינג כפו ראשי הסיטי של לונדון על ממשלת הלייבור הצעירה להתכופף ולהתאים את מדיניותה לצורכיהם של בעלי ההון, על פי תוכניות שהכינו השמרנים.

ערבוב פרשיות – פ. עודד (עודד פילבסקי)

פברואר 10, 1965

התגייסותם של אנשי שמאל למאבקו של אשכול נגד בן גוריון הולידה את התביעה המוזרה לשים קץ לפרשה, ולהמשיך בהסתרת העובדות על העסק הביש משנת 1954.

תרומה יפנית לוויכוח בתנועה הקומוניסטית – י. דינר

פברואר 10, 1965

הקומוניסטים היפניים מתנגדים למגמתה של מוסקבה להכתיב לתנועות מהפכניות שינויי מדיניות בהתאם לתפניות החדות במדיניות החוץ של ברית המועצות.

הציונות: הלכה ומעשה – א. עובד (עקיבא אור)

פברואר 10, 1965

הציונות אינה רק תנועה קולוניאלית, אלא תנועה קולוניזטורית, שמטרתה היתה לא רק להקים מדינה יהודית עצמאית אלא גם לרכוש את מרבית הקרקעות במדינה זו, לשם עיבודן בידי יהודים. זה הוביל להתנגשות עם תושבי הארץ הערבים, החל מהעימות בין הפלאחים של של יאזור לבין קרל נטר, שקיבל את אדמות מקוה ישראל תמורת תשלום שוחד לשלטון העות’מאני, וכלה בהפקעת אדמותיהם של כפריי בענה ודיר אל-אסד, כדי להקים עליהן עיר יהודית.

דירה תמורת דירה – כרוז של ועד תושבי שכונת “סומייל” בתל אביב

פברואר 10, 1965

תושבי שכונת סומייל לא הסכימו לבוררות על דרישת העירייה לפנותם. כל פינוי נעשה לאחר משא ומתן בין המשפחות לבין העירייה.