עוד הדחה – א. שפירא

10 בדצמבר 1964

in גיליון-23: נובמבר-דצמבר 1964, מאמרים

 

הדחתו הפתאומית של כרושצ'וב מראשות המפלגה הקומוניסטית ומראשות המדינה הסובייטית מציגה מחדש את הניגוד העמוק שבין האופי המתקדם של המבנה הכלכלי בברית המועצות לבין מוסדות השלטון הכושלים הקיימים עדיין כבימי סטאלין (ניגוד שמצא את ביטויו החריף דווקא בעת שהחללית "ווסחוד" הפגינה את ההישגים העצומים של המדע והתעשייה הסובייטית וכמה ימים לאחר מכן הוצג במערומיו המבנה הפוליטי על ידי נפילתו וצורת נפילתו של העומד בראשו).

כיצד יש להבין את הדחתו של כרושצ'וב לאור ההודעה הזריזה של יורשיו כי חילופי הגברי אינם מסמנים שינוי מהותי של מדיניות הפנים והחוץ?

האמת היא, כי מדיניותו של כרושצ'וב בשטחים שונים נתקעה במבוי סתום וניסיון להיחלץ ממצב זה הביא את השכבה השלטת לידי החלטה להינתק ממנו ולהופכו לשעיר לעזאזל.

בשטח מדיניות הפנים היה כרושצ'וב קשור בהבטחות מרחיקות לכת לשיפור רמת החיים של ההמונים במשך תשע שנות שלטונו. ואמנם חלו שינויים גדולים בכיוון זה. שיפור מצבו של הצרכן הסובייטי ביסס במידה רבה את הפופולריות של השלטון בתקופה זו, אולם במצב זה חל שינוי חד לרעה. כתוצאה מהמשבר בחקלאות עלו מחירי הבשר והחמאה והיה צורך לייבא כמויות גדולות של תבואה מהארצות הקפיטליסטיות. התורים הארוכים לפני מאפיות בחורף הקודם היוו מכה רצינית לפופולריות זו, שאף היבול המוצלח של השנה לא יכול היה לתקן.

פשיטת הרגל של המדיניות החקלאית (כתוצאה מהכישלונות של תוכנית "אדמות הבתולין") חשפה מחדש את חוסר הרצינות של התכנון שהוצא לפועל בניגוד לעצת המדענים.

תוצאות מצב זה היו כה חמורות, שאף הניסיון המאוחר לחזור לחקלאות אינטנסיבית לא יכול היה להבטיח תוצאות מיידיות. בייחוד כשלהקמת תעשייה כימית גדולה, הדרושה לכך, יש צורך בזמן רב.

השאיפה להקים תעשייה כימית גדולה ובד בבד להמשיך בהעלאת רמת חיי ההמונים, לקיים את מירוץ החימוש עם המעצמות האימפריאליסטיות ולהעניק עזרה רחבה למדינות המתפתחות, לא איפשרו בסופו של דבר את הגידול העצום בהשקעה, הדרוש לשם קיום מתמיד של התפשטות התיעוש. כך נוצר מעגל קסמים.

למרות ההתחלות בכיוון הדצנטרליזציה לא עמד העוז לשלטון לצעוד צעדים רציניים לקראת ניהול עצמי ממשי ותכנון דמוקרטי, דבר אשר בלעדיו לא תיתכן התקדמות ממשית בשטח זה.

בשטח מדיניות החוץ העמידו את כרושצ'וב כאחראי לשורה של משגים, אשר גרמו לירידה ניכרת ביוקרתה של ברית המועצות. ביניהם אפשר למנות: החישוב המוטעה שבהצבת הטילים בקובה, ההבטחה הפומבית למציאת פתרון מיידי (בזמנו) לבעיית מערב ברלין, ההצבעה בעניין שילוח כוח האו"ם לקונגו (אשר בסופו של דבר גרמה לרצח לומומבה), מתינות היתר בעניין המאורעות במפרץ טונקין והטיפול בבעיה הסינית.

האם היה צורך להביא את הסכסוך בין המפלגות הסינית והסובייטית לדרג של ממשלות ולהפסיק את הסיוע הסובייטי? להעניק סיוע צבאי להודו במלחמה עם סין? לחזור מן ההסכמה לסייע לסין בהקמת מיתקנים גרעיניים? ומעל לכל, האם היה זה משום תבונה להכריז על כנס המפלגות הקומוניסטיות לסוף שנת 1964 מבלי להבטיח למפרע שרוב גדול של מפלגות אלו אמנם ייענו להזמנה?

למעשה, הפסיקה להתקיים אחידותו של המחנה הקומוניסטי הבין-לאומי ויוקרת המפלגה הסובייטית ירדה כדי כך שהקו הנקבע על ידה אינו מחייב יותר אפילו אותן מפלגות אשר תמכו בקרמלין בעמדתו נגד פקין. הדחת כרושצ'וב היתה, לכן, מכוונת גם לבלימת תהליך ההתערערות ביחסי מוסקבה-פקין, שכן סילוק המכשול העיקרי לחידוש דו-השיח מאפשר לסין לעשות מצידה מחווה ללא אובדן יוקרה.

באם יתקיים כנס המפלגות בסוף השנה, משמעותו עלולה להיות שונה לחלוטין מהמתוכנן תחילה. גם אם לא יגיעו להסדר מלא של היחסים, לפחות יוצא הוויכוח מהביב בו שקע ויוחזר לשולחן הירוק של הדיונים.

תקופת שלטונו של כרושצ'וב תיכנס להיסטוריה כתקופת הדה-סטאליניזציה. מה פירושו של מושג זה?

ההמונים הסובייטיים הפגינו את חוסר רצונם להמשיך ולסבול את השלטון המשטרתי החמור ואת המשך התלות של רמת חייהם בתוכניות-על עצומות הקשורות בבזבוז עצום. כדי למנוע התפוצצויות מהסוג של מזרח גרמניה ב-1953 ופולניה והונגריה ב-1956, וכדי להבטיח את המשכו הסדיר של השלטון, היו חייבים המנהיגים בתקופה זו להקריב את "פולחן סטאלין" ולהביא לליברליזציה של המשטר. בעשותם כך, חוסלו כמה מהשיטות הקשיחות והזדוניות של שלטון סטאלין, בשטח המינהל, הכלכלה, המדע והתרבות – שיטות שבאופן קיצוני בלמו כל אפשרות של התקדמות.

טעות תהיה לראות בכרושצ'וב את הנציג הטיפוסי של ה"דה-סטאליניזציה", הוא לא היה יוזמה וגם לא האישיות המרכזית בה.

כוחות צעירים ודינמיים רצו להרחיק לכת יותר – (דבר אשר היה מוביל לרהביליטציה של טרוצקי ודור שלם של בולשביקים), אך סניגורי הדה-סטאליניזציה מרחיקת הלכת הושתקו ונקראו לסדר.

הסיבות האובייקטיביות שקבעו נקיטת קו זה ממשיכות להתקיים גם כיום וללא ספק יימשכו המאמצים לשיפור נוסף של רמת החיים.

בחשבון סופי אפשר לומר שהמשך קו הדה-סטאליניזציה יגרור אחריו יותר ביטחון עצמי של ההמונים וכתוצאה מכך המשך התערערות השלטון של השכבה הביורוקרטית.

המסקנה העיקרית שיש להוציא מנפילתו של כרושצ'וב היא הצורך בשינוי יסודי במבנה הפוליטי של ברית המועצות. ההדחה בוצעה בצורה מוזרה – לא הקומוניסטים הסובייטיים (או יותר נכון הרוב הגדול שבהם), ולא חברי התנועה הקומוניסטית הבין-לאומית ידעו מה פירושה, מי ביצעה ומה הם פרטי הוויכוח שקדם לה. כמו כן לא ידעו את השקפת "הקורבן" ואת הגנתו כנגד ההאשמות שהועלו נגדו. אמנם נכון הוא, שהשלטון מרוכז בשכבה רחבה הרבה יותר מאשר בתקופת סטאלין, אבל ברור גם ש"העם" לא שותף בשלטון זה.

מי הוא, אם כן, הכוח בשלטון? האם זו המפלגה הקומוניסטית הסובייטית בשם ההמונים? מיליוני חבריה של אותה מפלגה שמעו את החדשות ברדיו, או קראוה בעיתונים כיתר האוכלוסייה.

ומה בדבר הוועד המרכזי? ב-1957 הוא הפקיד את השלטון בידי כרושצ'וב וכעת העבירו לידי יורשיו.

מעצם הרכבו הוא מייצג את השכבה הביורוקרטית – זו השלטת למעשה מזה 35 שנה. כאן סוד השלטון – הדמוקרטיה הסובייטית פירושה בעצם מועצות של פועלים ואיכרים אשר בתוכן יש להבטיח את חופש הוויכוח לכל אותם גופים ויחידים אשר מכבדים את חוקת המדינה. חוקה זו דורשת שהקונגרס המורכב מנציגי כל המועצות הללו בוחר את ראש הממשלה על בסיס של תוכנית מוצגת וברורה, וזאת לאחר ויכוח פומבי ממצה. בתוך המפלגה הקומוניסטית, המושג של לנין ביחס ל"צנטרליזם דמוקרטי", פירושו היה ויכוח מלא בשורות המפלגה לפני קבלת החלטות על ידי מוסדותיה המבצעים. צו השעה הוא לשאוף להחזיר את הנורמות הללו לחיים המדיניים בברית המועצות.

כשבוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית הוכו הסטאליניזם ופולחן האישיות מכת מוות – זועזעה התנועה הקומוניסטית הבינלאומית עד היסוד. הסכסוך הסיני-סובייטי גרם לתגובה דומה. הצלחת המהפכה הקובנית (אשר חשפה כוח חדש שמקורו מחוץ למחנה הקומוניסטי) המשיכה והגבירה זעזוע זה. נפילת כרושצ'וב כעת מעמידה את האפשרות ואת האתגר להעמדת מנהיגות חדשה ודינמית של המחנה הסוציאליסטי בקנה מידה בינלאומי. המפלגות הקומוניסטיות חייבות ללמוד ולעמוד ברשות עצמן ולעבד את מדיניותן המהפכנית באופן נפרד ובהתאם לתנאי ארצותיהן. וזהו השיעור היסודי החייב להיות נלמד מפרשה זו.

 

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: