לוחמי הגרילה בדרום וייטנאם, הלוחמים נגד הכת השלטת של הגנראל חאן, ונגד קלגסי האימפריאליזם האמריקאי, ידועים בשם וייט-קונג. למעשה שמה של חזית השחרור הלאומית בווייטנאם הוא נ.ל.פ., ראשי התיבות של חזית השחרור הלאומית. לא במקרה בחרו לוחמי החופש בווייטנאם בשם המזכיר את הפ.ל.נ. – חזית השחרור הלאומית האלג'ירית.

וייטנאם היא מדינה, שיחד עם שכנותיה לאוס וקמבודיה היוותה בעבר את מה שנתקרא הודו-סין הצרפתית. לאחר מלחמת גבורה שנמשכה משנת 1946 עד 1954, סולק האימפריאליזם הצרפתי והמדינות הנ"ל זכו לעצמאות. אולם, גורלה של וייטנאם לא שפר.

וייטנאם חולקה לשתי מדינות: וייטנאם הצפונית ווייטנאם הדרומית – לאורך קו הרוחב ה-17. בווייטנאם הצפונית הוקמה רפובליקה דמוקרטית עממית, כשבראש השלטון מתייצבת המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם ואילו בחלק הדרומי העלו האמריקאים לשלטון כת שלטת בראשותו של נגו דיין דם, שהודח בינתיים.

בעוד בווייטנאם הצפונית השלימה המפלגה הקומוניסטית את המהפכה הדמוקרטית ועלתה על דרך של בנייה סוציאליסטית, הרי בווייטנאם הדרומית המשיכו לשלוט בעלי האחוזות והריאקציה. בווייטנאם הדרומית לא בוצעה רפורמה אגררית והאיכרות המשיכה לחיות בפיגורה רב השנים. במקום האימפריאליזם הצרפתי חדר למדינה זו האימפריאליזם האמריקאי ותמך בכת השלטת שהעלה לשלטון. האמריקאים הקימו צבא גדול בדרום וייטנאם והועידו לו תפקיד של בלימת הקומוניזם בדרום מזרח אסיה.

בשנת 1960, ב-20 בדצמבר, התאחדו הכוחות הפטריוטיים של דרום וייטנאם והקימו את חזית השחרור הלאומי של דרום וייטנאם, הנ.ל.פ.

חזית השחרור הלאומי

חזית השחרור הלאומי מורכבת מכ-20 גופים פוליטיים ומפלגות פוליטיות, המייצגים את כל שדרות העם בדרום וייטנאם. בראשות חזית השחרור הלאומי התייצבה מפלגת העם המהפכנית של דרום וייטנאם.

הנ.ל.פ. הקים גוף מרכזי – הוועד המרכזי של הנ.ל.פ., המורכב מ-49 חברים. שלוחותיו של גוף זה מגיעות לכל חלקי וייטנאם הדרומית.

הנ.ל.פ. העלה כמה דרישות מדיניות וביניהן: ניהול מדיניות של נייטראליות חיובית, דמוקרטיזציה של המוסדות והשיטה הפוליטית, אי תלות ועצמאות במדיניות החוץ, פוליטיקה של שלום ונייטראליות.

בצד מוסדותיו הפוליטיים הקימה חזית השחרור הלאומי זרוע צבאית – צבא השחרור.

אסטרטגיה של מהפכה

שיטת מאבקו של צבא השחרור היא מלחמת הגרילה. במשך שנים ספורות נתעצם צבא השחרור והפך לגורם צבאי ראשון במעלה בדרום וייטנאם.

בעוד שבראשית פעולותיו נקט צבא השחרור בקרבות של פגע וברח, הרי עם גידולו המספרי וגידול עוצמתו הצבאית וניסיונו בשדה הקרב, התחיל מנהל קרבות גדולים נגד הצבא הסדיר של דרום וייטנאם ונגד "יועציו" האמריקאים. צבא השחרור – הווייטקונג – זכה להצלחות צבאיות כבירות במסע קרבותיו.

בשנת 1963 הוציא צבא השחרור מכלל שימוש כ-100,000 חיילים של צבא דרום וייטנאם ובתוכם כ-1,000 אמריקאים. צבא השחרור נתעצם מבחינת הנשק על ידי נשק שנתפס מידי הצבא הסדיר. כן השמיד צבא השחרור טנקים ומטוסים רבים שהופעלו על ידי האמריקאים בניסיונם לעצור את הידרדרות הכת השלטת בווייטנאם למפלה צבאית.

כיום שולט צבא השחרור של דרום וייטנאם על כשלושה רבעים משטחה של דרום וייטנאם ועל מחצית האוכלוסייה של המדינה. הבירה סייגון מוקפת על ידי כוחות צבא השחרור, המניחים מדי פעם מארבים לצבא דרום וייטנאם ולאמריקאים.

באזורים המשוחררים נקטה הנ.ל.פ. במיטב המסורת של המהפכות הסוציאליסטיות באסיה. ביצוע רפורמה אגררית למען האיכרות, הקמת בתי ספר וחיסול האנאלפביתיות. חזית השחרור מדריכה את האיכרים בשיטות העיבוד החקלאי וכד'.

על ידי שיתוף בין פעילות פוליטית ופעילות צבאית, הצליחה חזית השחרור הלאומית לרכוש את אהדת העם, את תמיכת האוכלוסייה וזכתה אף להכרה בינלאומית. ממשלת צרפת לדוגמה, תומכת בתוכניתה הפוליטית של חזית השחרור הלאומי.

כתוצאה מפעילותה של חזית השחרור הלאומית הגיעה ממשלת הכת השלטת לאובדן דרך. הדמורליזציה בצבא דרום וייטנאם הגיעה לשיאים. חיילים מסרבים ללחום באחיהם מצבא השחרור ואף עורקים מצבא הממשלה לצבא השחרור.

התערבות ארצות הברית

האמריקאים, שניסו למנוע את ההידרדרות הצבאית של  בובתם בדרום וייטנאם, שיגרו צבא לדרום וייטנאם. אולם על אף עזרתם הצבאית והכנסת שיטות מלחמה מודרניות, לא מצליחים האמריקאים לעצור את התקדמות כוחות צבא השחרור.

הניסיון האחרון של החוגים הריאקציוניים בארצות הברית הוא לפתוח באופנסיבה כללית על צפון וייטנאם, עובדה העלולה להצית תבערה עולמית. כיום משתכנעים יותר ויותר אמריקאים שבהכרעה צבאית אין כל אפשרות להתגבר על צבא השחרור. נשארה רק דרך המשא ומתן.

מבחינה צבאית הוכרעה למעשה המערכה בדרום וייטנאם לטובת צבא השחרור, כי הרי הם לא ביקשו יותר ממה שהשיגו. ברור שהסתלקות האמריקאים תביא להתפוררות מוחלטת של צבא הממשלה בווייטנאם.

נשארה דרך הפתרון המדיני והוא: נייטראליזציה של דרום וייטנאם, הפיכתה למדינה ריבונית ועצמאית. לפתרון זה שואפת חזית השחרור הלאומי, לפתרון זה נלחם צבא השחרור. גם מעצמות מסוימות כבר הביעו דעתן כי זהו הפתרון ההגיוני למצב שנתהווה.

במידה וימהרו שליטי ארצות הברית לנהוג בהיגיון ובשיקול דעת, תימנע סכנה של תבערה עולמית כתוצאה מהמערכה הפטריוטית בווייטנאם הדרומית.