בשבוע שעבר נודע על מותו של מזכירה הכללי של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, פלמירו טוליאטי.
טוליאטי נחשב לגדול המנהיגים הקומוניסטיים בעולם הקפיטליסטי. הוא נודע כאסטרטג וטקטיקן מוכשר, שתחת הנהגתו הפכה המפלגה הקומוניסטית האיטלקית להיות למפלגה הקומוניסטית הגדולה בעולם המערבי ולגורם פוליטי ראשון במעלה באיטליה. לאחר מותו של אנטוניו גראמשי, מזכירה הכללי של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, הנהיג טוליאטי את המפלגה הזו עד ליום מותו.
טוליאטי באישיותו חרג מעבר למסגרת הלאומית האיטלקית והפך לאחר מגדולי דבריו של הקומוניזם בעולם, ובייחוד בעת האחרונה.
סגולתו המיוחדת של טוליאטי היתה כושר ההתמצאות בנסיבות חדשות. הוא לא היסס להקדים את חבריו במפלגות אחרות בהסקת מסקנות אידיאולוגיות ופוליטיות בהגיעם לתפניות דרך.
חסיד של סטאלין
כנציגה של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית בקומינטרן, הפך טוליאטי לחסידו הנלהב של סטאלין. אולם לפי דבריו בעת האחרונה, כבר אז לא הצדיק כל מהלך של השליט הכל יכול.
לאחר נפילת מוסוליני חזר טוליאטי, ששהה בגלות בברית המועצות, לאיטליה והצטרף לממשלת בדוליו. ב-1946, כאשר הודחו הקומוניסטים מממשלות אירופה המערבית, פרש אף טוליאטי מהממשלה. בתקופה שלאחר המלחמה גיבש ואירגן את המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, שהפכה למפלגה המונית. הריאקציה האיטלקית, על אף שהעריצה את יכולתו וכשרונותיו, שאפה להיפטר ממנו. ב-1948 התנקשו בחייו של טוליאטי, אולם הוא נשאר בחיים.
בתקופה שלאחר המלחמה, על אף שחוסר הדמוקרטיה, האוטוריטריות ואמירת אמן אחרי פעולותיה ומעשיה של ברית המועצות איפיינו את המפלגות הקומוניסטיות, הצטיינה המפלגה הקומוניסטית האיטלקית במידה רבה של חופש דיון וויכוח. בצורה זו שמרה על הקאדרים הרבים של המפלגה ואף צירפה לתוכה מטובי אנשי הרוח והאינטליגנציה של איטליה.
עצמאות רוחנית
לאחר הוועידה ה-20, כאשר הסטאליניזם קיבל את מכתו הראשונה, יצא טוליאטי בשורת הכרזות שלא נשאו חן בעיני רבים ממנהיגי המפלגות הקומוניסטיות ובעיקר בברית המועצות.
בהבינו את הקונסטלציה הבינלאומית החדשה קרא טוליאטי להפסקת ההגמוניזם בקרב המפלגות הקומוניסטיות, להחזרת עטרת הדמוקרטיה המפלגתית ליושנה, לקיום עצמאותה וריבונותה של כל מפלגה קומוניסטית ושל כל מדינה קומוניסטית. כזכור, העלה טוליאטי בשנת 1956 את סיסמת הפוליצנטריזם – סיסמה שנתקלה בהתנגדות ההנהגה הקומוניסטית בברית המועצות.
היו אלה טוליאטי וחבריו שהעזו לעשות רביזיה של יחסם לטיטו בעת הקרע בין טיטו לסטאלין. גם בזאת הקדים את חבריו מיתר המפלגות.
טוליאטי היה אחד מגדולי האידיאולוגים של המחנה הקומוניסטי. על אף שישנה זהות רבה בין גישתו של טוליאטי לגישתה של ההנהגה הסובייטית לבעיות הנתונות של דרכי המעבר לסוציאליזם בימינו, בעיית דו הקיום בשלום וניתוח הקפיטליזם בן ימינו, הרי שברור שטוליאטי הגיע למסקנות אלה כתוצאה מחקירת המציאות באירופה המערבית ובעיקר באיטליה ולא כתוצאה מהזדהות עיוורת עם מדיניות החוץ והאינטרסים של ברית המועצות.
טוליאטי היה מפתח התיאוריה של אפשרות המעבר מקפיטליזם לסוציאליזם בדרך שלווה. הוא נימק מסקנתו זו בהתפתחות הפוליטית של איטליה. יחד עם זאת ידע להזהיר כי באם לא יעמוד לימינו של הפרולטריון כוח מזוין, שיוכל להגן על הישגיו בבחירות, הרי כיבוש השלטון עשוי ליהפך להזיה.
תיאורטיקן מזהיר
טוליאטי פיתח את התיאוריה בדבר הצורך בהשתתפותו של הפרולטריון בעיצוב המשק המודרני של איטליה. הוא קרא לאפשר לקפיטליזם לעצב ולבנות את המשק האיטלקי לטובת המונופולים הגדולים בלבד, בניגוד לאינטרסים של המוני העובדים באיטליה. שוב, תיאוריה זו פותחה בהתאם לתנאים שנתהוו באיטליה; מחד, פיתוח רב ממדים ובעל תאוצה רבה, ומאידך שום סיכוי קרוב לתפיסת השלטון בידי הפרולטריון בדרך שלווה או אלימה.
משקיפים מדיניים ייחסו את טוליאטי לימין שבמפלגות הקומוניסטית, בעוד את חרושצ'וב ייחסו לצנטרום, ואת מאו צה טונג ייחסו לשמאל. אינני יודע באם אבחנה זו מדויקת, אולם ברור שטוליאטי היסס בין נקיטת עמדה סוציאליסטית מהפכנית לבין נקיטת עמדה רפורמיסטית. מכל מקום, הוא היה המודרני והנועז שבמנהיגי המפלגות הקומוניסטיות בימינו.
טיהור של טרוצקי
קוריוז של העת האחרונה ידגים את אופיו של טוליאטי. טוליאטי פירסם בביטאון התיאורטי של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית "רינאשיטה" מסמך ששלח לו אנטוניו גראמשי בשנות ה-20, ובו הגן על עמדתם של טרוצקי, זינובייב וקאמנייב, שהיוו את האופוזיציה לסטאלין. בפרסמו את המסמך, משתמש טוליאטי כלפי טרוצקי במונח חבר. והנה, בעוד בברית המועצות טרוצקי הוא בבחינת טאבו, ואין להזכיר את שמו בלי צירוף כמה מילות גנאי, העז טוליאטי לנתץ את המיתוס המיושן הזה.
גם בשאלת הקרע עם סין גילה טוליאטי עמדה די עצמאית. על אף שהצדיק את הקו הסובייטי בשאלות בינלאומיות, הרי התנגד לכל כינוס ועידה קומוניסטית בינלאומית שתוקיע את סין כפלגנית וכסוטה.
ייתכן שבעת הקרובה תחסר במנהיגות הקומוניסטית דמות חושבת ונועזת כמו טוליאטי. על כן מותו יהא אבידה לתנועה הסוציאליסטית המהפכנית הבינלאומית.
