במסיבה לכבוד ה-1 במאי האחרון קרא חרושצ'וב מן הכתב נאום מוכן, אשר הכיל את האזהרה החריפה ביותר שהושמעה כלפי ארצות הברית מאז משבר קובה, באוקטובר 1962. גם הפעם היה נושא האזהרה – קובה ופעולות ההתגרות המבוצעות נגד עמו של האי המהפכני. פעולות העלולות לגרום לתגובת שרשרת ולהסתיים בשואה אטומית.
הסעיפים העיקריים באזהרה נגעו בפרשת טיסות הריגול האמריקאיות מעל הטריטוריה הקובנית, הפוגעות בריבונות קובה ובחוק הבינלאומי. חרושצ'וב נתן כאן פירוש למדיניות ה"דו קיום בשלום" שלו.
"בל יינתן פירוש מוטעה למדיניותנו", אמר ראש ממשלת ברית המועצות. "לאחרונה נפוצו שמועות בארצות הברית על הסכמה הקיימת, כביכול, בין ממשלות ארצות הברית וברית המועצות בעניין טיסות הריגול האמריקאיות מעל אדמת קובה. הסכמה כזאת איננה קיימת. הסובייטים תומכים בכנות ב'חמשת התנאים' שהותנו על ידי קסטרו בעת משבר הטילים, באוקטובר 1962".
חרושצ'וב הוסיף: "הסכמתנו זו איננה מעוררת כל בעיות, משום שברית המועצות לעולם לא תכרות עם מדינה שנייה הסכם שיזיק לארץ שלישית, גדולה כקטנה".
ובהמשך דבריו אמר ראש הממשלה הסובייטי: "כבר אמרנו, ואנו מודיעים שוב: איום נגד קובה, המשך הפגיעה בריבונותה, חדירה לתוך התחום האווירי שלה, עלולים לגרום תוצאות הרסניות. בראש ובראשונה יהיה זה הרס לאלה המנהלים מדיניות של פרובוקציות ותוקפנות נגד קובה. ברצוננו לומר שוב לאלה המשתעשעים באש, כי על ידי פגיעתם בעקרונות הדו קיום בשלום ועל ידי זלזולם בארצות אחרות הם עלולים לגרור את העולם למלחמה חדשה".
התגובה – זלזול
הסטייט דפרטמנט הגיב על האזהרה בביטול, כעל נאום תעמולתי של ה-1 במאי. קצין העיתונות ריצ'ארד פיליפס הודיע לעיתונאים – בתגובה על הכרזת חרושצ'וב – כי טיסות הריגול יימשכו.
אך ייתכן שהבית הלבן היה מיטיב לעשות לו היה מהרהר שנית בעניין. האומנם השתעשע חרושצ'וב בדיבורי סרק? הנשיא ג'ונסון מבין היטב כי מדיניותו היסודית של חרושצ'וב כלפי ארצות הברית מהווה המשך למדיניות סטאלין – שאיפה להסכם כולל עם המערב, ולו גם על חשבון המהפכה העולמית.
אך נשאלת השאלה: האם יהיה חרושצ'וב מוכן למכור את המהפכה הקובנית כחלק מתשלום עבור עסקה כוללת? אפשר היה להניח שהוא היה מוכן להסכם כזה, ולו היה מסוגל לבצע אותו היה הדבר מקל עליו מאוד.
סיכון מופרז
אולם האמת היא, שמשחק כזה עלול להוות סיכון מופרז עבור חרושצ'וב – והוא עצמו יודע זאת. בראש המהפכה הקובנית ניצבים אנשים שהפגינו כישרון פוליטי ושיעור קומה מוסרי שאין דומה להם מאז ימי הבולשביקים תחת הנהגת לנין. הם נערצים לא רק בקרב המוני אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה, אלא אף בקרב עמי סין, אירופה המזרחית וברית המועצות – שם מכבדים אותם במיוחד.
קשה איפוא לתאר פעולה בשטח מדיניות החוץ העשויה להמיט על חרושצ'וב ופמלייתו קלון רב יותר מאשר בגידה גסה במהפכני קובה הנצורה. צעד כזה עשוי לחסל את שלטון חרושצ'וב, להעלות במקומו שלטון אחר, בעל גישה דינאמית הרבה יותר, בנוסח לנין וטרוצקי.
סיכוייה של התפתחות זו הודגשו במשנה תוקף עם התפתחות הסכסוך הסיני-סובייטי. אילו הפסיקה ברית המועצות את הגיבוי שלה לקובה, היו הסינים מצביעים על כך כהוכחה משכנעת ביותר להאשמותיהם נגד מנהיגותו של חרושצ'וב. קטרוגם של הסינים היה ללא ספק מוצא אז תמיכה רבה יותר בדעת הקהל הסובייטית, והשאיפה הסינית להנהגת המחנה הקומוניסטי העולמי היתה מתקדמת באופן ניכר – למרות הסתמכותם המוזרה והדוחה של מנהיגי סין על רוחו של סטאלין.
לפנינו איפוא לא סתם פטפוטי-מלים. המשחק הוא רציני בהחלט.
