מאבק הכושים לשחרור בארצות הברית עובר בתקופה האחרונה תמורות חשובות.

עד עתה עמדו בהנהגת התנועה אירגונים ואישים אשר דגלו בעקרונות הבאים:

  • מאבק הכושים בארצות הברית הוא עניין פנימי אמריקאי.
  • מטרת המאבק היא השתלבות הכושים בחברה האמריקאית הנוכחית.
  • דרכי המאבק הן – אי אלימות והסתמכות על החוק האמריקאי.

עקרונות אלה הדריכו את התנועה הכושית בכללותה, אם כי היו בתוכה הרבה זרמים ואירגונים שהחזיקו בדעות שונות ואף מנוגדות.

כישלון המאבק המודרך על ידי העקרונות הנ"ל בניסיונו להכניס שיפורים מוחשיים ומיידיים בחיי היומיום של הכושים משנה את המצב.

הנהגת התנועה הולכת ונשמטת מיד ההנהגה המתונה ועוברת יותר ויותר לידי האירגונים והמנהיגים הקיצוניים.

הללו דוגלים בעקרונות הבאים:

  • מאבק הכושים בארצות הברית הוא חלק מן המאבק האנטי קולוניאליסטי העולמי.
  • מטרת המאבק היא הקמת חברה חדשה, שונה מהחברה האמריקאית הנוכחית.
  • דרכי המאבק הן – אלימות מול אלימות.

כדי לתת לקורא הישראלי מושג על המתרחש בתנועה הכושית בארצות הברית אנו מביאים בזה לקט מדבריהם של כמה ממנהיגי הקיצונים שבתנועה.

אין אנו מביעים בכך את הסכמתנו לדברים הללו. כוונתנו היא לתת לקורא הישראלי אינפורמציה חשובה ששום עיתון וכתב עת בארץ הזאת אינו טורח לספקה.

*     *     *

מכס סטנפורד, כושי בעל השכלה אקדמאית, ממנהיגי "תנועת הפעולה המהפכנית" אשר נוסדה ב-1963, מסביר את "הלאומנות השחורה" בה דוגל אירגונו במלים הבאות:

בעולם מתנהל כיום מאבק על השלטון העולמי בין שני מחנות, בין אלה שיש להם (האומות הקפיטליסטיות הלבנות המערביות) לבין אלה שאין להם (האומות המזרחיות, או אומות עצמאיות חדשות הנאבקות על עצמאותן, והאומות הסוציאליסטיות).

קיימים כיום שני סוגי לאומנות, סוג אחד – מדכא, כלומר אומה או קבוצה מסוימת הקוצרת רווחים או תועלת חומרית על חשבון ניצול, שיעבוד ועינוי קבוצה אחרת, או אומה אחרת, אצלנו, ובעולם כולו, הלאומנות הזו ידועה כיום בשם "הלאומנות הלבנה", או שיתוף הפעולה בין האומות הלבנות המערביות המכוון למנוע את השתחררות העולם המדוכא מכבליו.

הסוג האחר של לאומנות מכוון לשחרור ולביטול הניצול. זהו הכוח המלכד אומה או קבוצה מסוימת לשחרר עצמה מקבוצה או אומה המדכאת אותה. בארצנו, ובעולם, זה נחשב כיום כ"לאומנות שחורה" או לאומנות מהפכנית.

אנו רואים, כי הלאומנות השחורה היא ניגודה של הלאומנות הלבנה, הלאומנות השחורה היא מהפכנית בעוד שהלאומנות הלבנה היא ריאקציונית. אנו רואים גם כי הלאומנות השחורה כיום היא למעשה בינלאומית.

*     *     *

רוברט ויליאמס, מנהיג כושי גולה הנמצא בהוואנה, קובה, מפתח את תורת השימוש באלימות ותוקף את הדעה כאילו אין למיעוט הכושי בארצות הברית אפשרות לנצח את הרוב הלבן, במלים הבאות:

ישנם בינינו שכירים מסוג "הדוד תום" ומזוכיסטים המייאשים את בני עמנו, ויוצאים חוצץ כנגד חוק הטבע הראשון.

הם ממהרים לבשר לנו, כי לא נוכל לנצח בשום סכסוך העלול להתפתח למצב של אלימות המונית.

מדוע אין הם מבשרים למדכאים הגזענים שאין הם יכולים לנצח?

מדוע אין הם אומרים להם כי הם מהווים מיעוט בעולם?

האמת היא, כי הגזענים הם שיפסידו בסכסוך כזה. אמריקה רגישה מכדי לעמוד בזעזוע כזה. למדכאים יש יותר מה להפסיד במאבק כזה מאשר למדוכאים שנשלל מהם צלם אנוש.

לאנשינו אין מה להפסיד זולתי כבליהם.

אנו מעדיפים משא ומתן בדרכי שלום, אך מדכאינו הוכיחו לנו כי אין הם נענים ללחצים חלשים כאלה למען תיקון המצב, והם עתידים להפעיל אלימות המונית בניסיון לבלום את מאבקנו.

כשתפרוץ האלימות ההמונית, תהפוך ארצות הברית לבית משוגעים ותוהו ובוהו. עובדי התעשייה יפחדו לצאת לרחוב ולהתייצב לעבודתם. עובדי הטלפון והרדיו יחששו להופיע בעבודה. התחבורה כולה תשותק לחלוטין. רכוש יינזק ובניינים מפוארים יהפכו לאפר. קווי דלק חיוניים יחובלו ויפוצצו, וכל סוגי החבלה יופעלו. אלימות וטרור יתפשו כסופה. התנגשות תחול בתוך הצבא. בבסיסים הצבאיים של ארצות הברית ברחבי העולם יתמכו המהפכנים המקומיים בחיילים האמריקאים הכושים. בגלל השטח הנרחב של הפעולות, יתפרס הצבא האמריקאי בשכבה דקה מדי מכדי להיות יעיל. עובדים שיימצאו בעבודתם ינסו לחזור לביתם ולהגן על משפחותיהם. מכוניות ורכבות לא יוכלו להוביל אספקה חיונית למרכזים העירוניים העצומים, הכלכלה תשקע למצב של אנדרלמוסיה.

המדכא האימפריאליסטי, הגזעני, יוכנע לא רק בגלל היכולת הקרבית והכוח הצבאי של לוחמי החירות השחורה ובני בריתם בתוך ארצות הברית, אלא בגלל יצירת מצב של תוהו ובוהו כלכלי, התפרקות אירגונית מוחלטת, פגיעה באברים החיוניים במיוחד של הייצור ותנאים שליליים שייווצרו על ידי מאבק שחרור כל-עולמי.

האויב העצום יכרע נוכח גישתנו המהפכנית, משום שהחברה שלו הינה אולטרא מודרנית, ומסתייעת בכל אביזרי האוטומציה ואינה מוכנה, פסיכולוגית, למאבק. החברה שלנו בשלה למאבק כתוצאה מ-400 שנות דיכוי, טרור ורעב.

הגישה המהפכנית החדשה קוראת תיגר על כל מדע הלחימה והטקטיקה. גישה זו פירושה קרבות בזק הנערכים בחברות העירוניות הרגישות, ומתפשטים לאזורים הכפריים.

השיטה הישנה של מלחמת גרילה, הנערכת בגבעות ובאזורים החקלאיים, אינה יעילה במדינה כארצות הברית. כל כוח כזה יימחה תוך שעה.

הגישה החדשה היא להתחבק עם האויב קרוב ככל האפשר כדי לנטרל את כלי נשקו החדישים והעצומים.

הגישה החדשה יוצרת מצב הגורף למערכה את כל האוכלוסייה, ברצונה או שלא ברצונה. נוצר מצב של אנדרלמוסיה והרס רכוש, מנגנוני ההרמוניה והסדר יתפרקו והשלטון המרכזי יהפוך לתמנון שרוע חסר אונים.

בשעות היום תפרוצנה מהומות פתאומיות פה ושם, ותתנהל צליפה המונית. בשעות הלילה תפרוץ מלחמה כללית, לחימה מאורגנת וטרור בלתי מוגבל נגד המדכא וחילותיו. מערכה כזו תביא לביטול הדיכוי ולצדק חברתי בארצות הברית תוך פחות מ-90 יום, ותיצור את הבסיס להגשמת החוקה האמריקאית, לצדק ושוויון לכל בני האדם.

מובן שתהיינה אבידות כבדות לאנשינו. איך נוכל לצפות לשחרור ללא אבידות? אנשינו נקראים זה מכבר על ידי חסידי תורת אי האלימות למות למען החירות. אנו נקראים להקריב את חיינו בתנאים של הפסד. אם נגזר עלינו למות, הבה נמות בדרך היחידה בה ירגיש המדכא את משקל מותנו. הבה נמות בדרך המנוסה והבדוקה של המאבק לשחרור. אם ברצוננו לדבר על מהפכה, עלינו לדעת מה פירוש מהפכה.

שוב אין זו אמת, כי אנשינו אינם יכולים לנצח במאבק. העולם השתנה והמצב נוטה לטובת האפרו-אמריקאים. אלה הצועקים כי אין ביכולתנו לנצח הם סוכני האויב, או מזוכיסטים, או שאינם מבינים את המצב החדש. שוב אין לנו צורך ב"אבא טוב לבן". אנו זקוקים ללוחמים מסוגו של ג'והן בראון.

ידידינו ברחבי העולם מתרבים, בעוד שידידי אויבינו מתמעטים. חיוני עבורנו לקשור מיד קשרים חזקים עם אחינו באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה. אנשינו חייבים לחדול מלשתף פעולה עם המדכא ולהפעיל את כל משקלם להוקעת שיטותיו הבהמיות ברחבי העולם. כן, נוכל לנצח, כי המאבק צודק, וידידינו מרובים. היד כבר רשמה על הקיר. הניצחון הוא בתחום הישגנו. הבה נתכונן להשיגו.

(רוברט ויליאמס, פברואר 1964)

*     *     *

האחרון שברצוננו לצטט מדבריו הוא מלקולם X, ממנהיגי "המוסלמים השחורים", שהתפלג לאחרונה מתנועה זו והקים את תנועת "המסגד המוסלמי".

השמות המוזרים של מנהיגי תנועה זו ואירגוניה מחייבים הסבר.

תנועת "המוסלמים השחורים" מקורה בגיטאות השחורים שבצפון ארצות הברית. במקומות אלה אין הכושים נאבקים על זכותם לשבת בכל מסעדה או בכל מקום באוטובוס כמו בדרום. כאן הזכויות הללו קיימות. למרות זאת, קיימת כאן אפליה חברתית וכלכלית, במסגרת החוק. לכן נוצר כאן זרם שאינו תובע השתלבות בחברה האמריקאית הלבנה, אלא היפרדות מוחלטת מעליה. חלק קורא לשיבה לאפריקה, חלק קורא להקמת מדינה כושית בתחומי ארצות הברית. כולם אומרים לחברה הלבנה – לא מדבשך ולא מעוקצך.

כיוון שדת החברה הלבנה היא הנצרות, ולעתים היהדות, כיוון שקיימות נטיות דתיות עמוקות בציבור הכושי בארצות הברית, אימצה לעצמה קבוצה זו את הדת המוסלמית. עיקר משמעות הדבר היא – אין אנו חפצים בדת הלבנים.

דבר דומה אמור ביחס לשמות המשפחה. כיוון שכל הכושים בארצות הברית היו בשעתם עבדים, וכולם נקראו על שמות אדוניהם הלבנים, אין הם חפצים בשמות הללו. מאידך, אין הם יודעים את שמותיהם המקוריים. רבים שינו את שמם, מחקו את שם המשפחה וכתבו במקומו X. דהיינו – אין לי חפץ בשם בעל עבדים לבן, אך איני יודע את שמי. אף זהו סימפטום דומה לקודם. זוהי הפגנת השאיפה להיבדלות מעל החברה בארצות הברית.

*     *     *

המראיין: ענה בבקשה על הטענות שמעלים נגדך כאילו אתה גזעני כהיטלר, כמו הקו-קלוקס-קלן וכו', שאתה אנטישמי, שאתה מטיף לאלימות המונית.

מלקולם X: אין אנו גזענים. אחוותנו מבוססת על העובדה שכולנו שחורים, חומים, אדומים או צהובים. אין לכנות זאת גזענות, כשם שאין מכנים את השוק האירופי המשותף, המורכב כולו מאירופאים, כלומר מאנשים לבני עור, כקואליציה גזענית. מכנים זאת כשוק אירופי, קבוצה כלכלית. שאיפתנו לאחדות בין שחורים-חומים-אדומים וצהובים היא למען האחווה ואין לה דבר עם גזענות או עם היטלר או עם הקו-קלוקס-קלן. למעשה, הקלן במדינה זו הוא הפועל להנציח את אי הצדק, בעוד שהמוסלמים חותרים למנוע אי צדק שהונצח לגבי הכושי.

אנו נגד ניצול, ובמדינה זו היהודים מופיעים לגבי החברה הכושית בתור סוחרים ואנשי עסקים זמן כה רב, עד שהם מרגישים רגשי אשמה כשאומרים שמנצלי הכושים הם יהודים. אין פירוש הדבר שאנו אנטי יהודיים או אנטישמיים. אנו אנטי ניצול.

מעולם לא היינו מעורבים בפעולות אלימות, מעולם לא הטפנו לאלימות, אך אנו סבורים כי כשמופעלת אלימות נגדנו, עלינו להיות מסוגלים להתגונן. אין אנו מאמינים בתורה האומרת "המכה על לחייך – הגש לו את השנייה".

המראיין: האם תפעלו בשיתוף פעולה עם אירגונים "מבוססים" הפועלים למען זכויות האזרח?

מלקולם X: נעבוד איתם בכל שטח ולמען כל מטרה שאינה נוגדת את השקפתנו החברתית-כלכלית, את הלאומנות השחורה.

ברצוני להוסיף, כי הוזמנתי להרצות באסיפה למען זכויות האזרח, בה נכחו נציגי האירגונים השונים הלוחמים למען זכויות האזרח. נתבקשתי להרצות בפניהם בצ'סטר, פנסילבניה. גלוריה ריצ'רדסון נכחה שם. לנדריי, מנהיג החרם על בתי הספר בשיקאגו היה שם, דיק גרגורי ורבים אחרים.

נאומי נועד להראות להם, כי אם ירחיבו את התנועה למען זכויות האזרח לתנועה למען זכויות האדם, יוכלו לתת לדבר אופי בינלאומי.

כיום, כתנועה למען זכויות אזרח, היא מוגבלת בתחומי מדיניות הפנים האמריקאית, ושום מדינה אפריקאית עצמאית אינה יכולה למחות כנגד תופעות אמריקאיות פנימיות. אך אם המאבק לזכויות האזרח יורחב למאבק למען זכויות האדם, אזי יוכלו האפריקאים להעלות את עניין הכושי האמריקאי באו"ם, כשם שבעיית אנגולה נמצאת באו"ם ובעיית הכושים בדרום אפריקה נמצאת באו"ם. רק תורחב התנועה למען זכויות האזרח לתנועה למען זכויות האדם, יוכלו אחינו האפריקאים, האסייתים והדרום אמריקאים להעלות את העניין על סדר היום באו"ם בשנה הקרובה והדוד סם לא יוכל למנוע זאת.

יש לנו ידידים גם מחוץ לאו"ם – 700 מיליון סינים מוכנים למות למען זכויות האדם.

המראיין: מה יחסך לקבוצות כושיות נוצריות-גנדיסטיות?

מלקולם X: נוצריות? גנדיסטיות? אני סולד מכל מה שריח אי אלימות או הגש-את-הלחי-השנייה נודף ממנו.

אינני רואה כיצד איזושהי מהפכה יכולה לנצח בשיטות אלה – מעולם לא שמעתי על מהפכה אי אלימה, או מהפכה שניצחה בשיטת הגש- את-הלחי-השנייה. אני סבור כי פשע הוא ללמד אדם מדוכא להמשיך ולסבול את הדיכוי מבלי להתגונן. אם זהו הדבר לו מטיפה ההשקפה הנוצרית-גנדיסטית, הרי שהיא פושעת. זוהי השקפה פושעת.

המראיין: מה בדבר הבחירות – האם תנועתך תציע מועמדים לבחירות, או תתמוך במועמדים כלשהם?

מלקולם X: כיוון שהמבנה הפוליטי כולו הוא שניצל את כושים, אנו מתכוונים לקבץ את כל הסטודנטים הכושים המעולים, את מיטב המוחות, לא את הפוליטיקאים המבוגרים, המהווים חלק מהשחיתות, אלא את הסטודנטים למדעי המדינה. בדעתנו לקבץ אותם ולקבל את ממצאיהם, ניתוחיהם והצעותיהם. על סמך ההצעות הללו נעצב גישה שתאפשר לנו לתקוף את הפוליטיקאים והמבנה הפוליטי בנקודה המכאיבה ביותר על מנת להגשים שינוי.

המראיין: השתמשת תכופות במלה "מהפכה". האם מתחוללת מהפכה כיום בארצות הברית?

מלקולם X: עד כה לא התחוללה. מהפכה היא כאש בשדה קוצים. היא שורפת הכל בדרכה. המשתתפים במהפכה אינם חותרים ליהפך לחלק מהשיטה, הם הורסים את השיטה, הם משנים את השיטה. המלה המקורית למהפכה היא "אומוולצונג" (בגרמנית), שפירושה הוא היפוך גמור ושינוי מוחלט. לכן המהפכה הכושית אינה מהפכה, כיוון שהיא מאשימה את השיטה ולאחר מכן מבקשת מהשיטה שהאשימה לקבל אותם לתוכה. זו אינה מהפכה – מהפכה משנה שיטה, הורסת את השיטה ומקימה תחתיה שיטה טובה יותר. כפי שאמרתי היא משולה לאש בשדה קוצים השורפת הכל בדרכה. הדרך היחידה למנוע מאש כזאת מלשרוף את ביתך, היא להצית אש נגדית, עליה אפשר לשלוט ולהשתמש בה כנגד האש שעליה אי אפשר לשלוט. הלבנים באמריקה הבינו, כי ישנה מהפכה שחורה ברחבי העולם – מהפכה בלתי לבנה ברחבי העולם. הם ראו כי היא מסתערת על אמריקה, וכדי להתגונן מפניה הציתו אש מלאכותית, לה קוראים ההתקוממות הכושית, והם מנסים לכוון את ההתקוממות הכושית נגד המהפכה השחורה האמיתית המתרחשת ברחבי העולם.

המראיין: האם אפשר לפתור את הבעיה הגזעית בארצות הברית במסגרת השיטה הכלכלית-פוליטית הנוכחית?

מלקולם X: לא.

המראיין: אם כך, מהי התשובה?

מלקולם X: היא מובנת מאליה.

המראיין: האם תיתכן תמורה מהפכנית באמריקה בעוד שקיימת איבה בין פועלים כושים לפועלים לבנים? היוכלו הכושים לעשות זאת בעצמם?

מלקולם X: כן. לעולם לא יעשו זאת עם מעמד העובדים הלבן. ההיסטוריה האמריקאית מלמדת, כי הלבנים ממעמד הפועלים יצאו לא רק נגד הכושים ממעמד הפועלים, אלא נגד כל הכושים. נקודה. כיוון שכל הכושים מהווים מעמד פועלים במסגרת השיטה הנוכחית, מעולם לא היו יחסים טובים בין פועלים כושים לפועלים לבנים.

איני סבור שתיתכן סולידריות פועלים לפני שתהיה קודם סולידריות שחורה. לא תיתכן סולידריות שחורה-לבנה בטרם תהיה קצת סולידריות שחורה. תחילה עלינו לפתור את בעיותינו אנו. אם לאחר מכן יהיה צורך לפתור את בעיות האדם הלבן, טוב. אני סבור כי אחת השגיאות שכושים עושים הוא עניין הסולידריות הפועלית הזאת. אין דבר כזה – זה לא פעל אפילו ברוסיה. זה עתה חשבו שהבעיה נפתרה ברוסיה והנה פרץ הסכסוך עם הסינים.

המראיין: האם תנועתך תזהה את עצמה עם התנועות המהפכניות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית?

מלקולם X: כולנו אחים לדיכוי. כיום כל האחים לדיכוי מזהים את עצמם איש עם רעהו ברחבי העולם.

(ניו יורק, 19 למרץ 1964)