שבאבו והשבאב – גבריאל לחמן

שבאבו – שם איש הממשל הצבאי שהיה אחראי על הפעולות נגד מועדוני הספורט הערביים.

*     *     *

האמת, כרגיל, לא יכולה היתה להימצא בעיתונות הרשמית. רק לאחר שחרורם של "המסיתים" אפשר היה לברר את הפרשה מכלי ראשון.

התברר, שבכמה כפרים ערביים נוסדו מועדוני "תרבות וספורט" ביוזמתם הפרטית של מורים, עורכי דין, בוגרי אוניברסיטה ובתי הספר התיכוניים. מטרתם הראשונה היתה – הכנסת מעט תוכן לחייו של הנוער הערבי ומניעת גרירתו לחיי בטלה או אף פשע. מטרה לא פחות חשובה היתה פיתוחו של הכפר הערבי. בעיות אחרות שעמדו לנגד עיני מייסדי מועדונים אלה היו מעמדה של הנערה או האשה הערבית, או בעיית המוהר.

היה זה משב רוח רענן, שהיה לצנינים בעיני כל חסידי המצב הקיים. כאלה לא חסרים. בראש ובראשונה היו אלה הממשלה והממשל הצבאי לכל שלוחותיהם. האדישות והפיגור הנסוכים על הכפר הערבי הם הקרקע הטובה ביותר להמשך קיומם. כל צעד של קידמה מקצר את תקופה חייהם. מובן שכל משרתי המשטר ברחוב הערבי לא פיגרו אחרי אדוניהם – ואולי אף יותר מכך. שלטונם של מוכתרי הכפרים ו"חברי" המועצות המקומיות (הממונות וה"נבחרות") תלוי בהמשך המצב הקיים לא פחות, ואולי אף יותר משלטונם של אבירי הביטחון.

הגיחוך והרשעות בפעולות הממשל הצבאי הגיעו לשיאים מוזרים. שום קבוצת כדורגל יהודית לא הסכימה להתמודד עם הקבוצות הערביות. נראה היה כי אופיים של המועדונים, מצד אחד, והגיחוך הרב בפעולתו של הממשל הצבאי מחייבים פעולת תגובה מיוחדת.

כדי לשבור את החרם המוזר שהושם על מועדוני הספורט, אורגן משחק כדורגל מוזר עוד יותר. קבוצת הכדורגל "כסית דיזנגוף" נכנסה (ללא רשיון) לשטח הממשל הצבאי וניצחה את קבוצת "מועדון ספורט טירה" בתוצאה 0:1. תולדותיו המפורטות של המשחק כתובות כבר על דפי "העולם הזה" ו"ציפור הנפש" בליווי צילומים וציורים מפורטים. לכן לא נלאה את הקורא בתיאורים מעייפים.

לאחר התחלה היתולית זו נוסו גם דרכי המלחמה הפוליטית המקובלת.

אורגנה מסיבת עיתונאים בה דיברו נציגי המועדונים לתרבות ולספורט מהכפרים טירה, קלנסואה וקרע. פורסם גילוי דעת משותף על ידי שלושת מועדוני הספורט (בקירבם נערכו המאסרים) קבוצת "אל ארד" (אותה האשימו ב"עמידה מאחורי אירגוני הספורט הלאומניים"), תנועת "הכוח השלישי" והאירגון הסוציאליסטי הישראלי. נערכה אסיפה פומבית באולם "החמאם" בתל אביב, בה סיפרו נציגי המועדונים על פעולותיהם השונות ועל ההשמצה וההפחדה נגדם.

כרגיל, עברו העיתונים בשתיקה על האסיפה הפומבית ואת הידיעה על מסיבת העיתונאים הצניעו רובם, או מסרוה בראי עקום. מצבם האמיתי של הערבים בישראל אינו מעסיק כנראה את "הכתבים לענייני ערבים" – אלא אם כן הממשל הצבאי הוא המספק להם את "הברווז העיתונאי" השמן. סיפור פשוט על פעולתו של מועדון "טיפשי" בכפר ערבי נידח לא נחשב כנראה בעיניהם בגדר ידיעה עיתונאית.

אנחנו, בכל זאת, רואים את סיפור פעולתו של אחד ממועדוני תרבות וספורט אלה כידיעה מעניינת לא פחות מחצי תריסר ידיעות אחרות שפורסמו אפילו היום בעיתונות העברית.

סיפורו של נציג "מועדון ספורט ותרבות" בכפר מכּר, הנמצא כארבעה קילומטרים צפונית לכביש עכו-צפת, אינו מתחיל בפעולתו העצבנית של הממשל הצבאי בחודשיים האחרונים. כביש הגישה לכפר נסלל לפני כ-14 שנה, ומאז הוזנח. מדי חורף נותק הכפר שבועות שלמים בגלל מצבו הרעוע של הכביש. פועלים לא יכולים היו לצאת לעבודה. עזרה רפואית איחרה תמיד להגיע. כאן נכנס לתמונה "מועדון לספורט ותרבות". פעולתו ה"חתרנית" הראשונה החלה לפני שנתיים. אנשי המועדון אספו כספים בין תושבי הכפר, קנו חומרים, התרוצצו בין משרד ממשלתי אחד למשנהו עד שהצליחו בסופו של דבר לתקן את הכביש. זה היה פשעם הראשון. הם חיברו בשנית את הכפר מכר לעולם החיצוני.

פשעם השני היה בשטח החינוך. לידיעת הקוראים: למרות חוק חינוך חובה חינם, שלכאורה שולט בארץ, ילדי מכר למדו רק שעתיים ביום. מיד אחרי כן חייבים היו לפנות מקום לכיתה שנייה, הממתינה לתורה. על מבנה של בית ספר לא מעיזים לדבר. אפילו חדרים צרים אין מספיק. תשאלו: איפה השלטונות? התשובה אופיינית ביותר למצבו של המיעוט הערבי בישראל. יש "ועדת חינוך" ממונה, המונה חמישה זקנים, מהם שלושה שאינם יודעים קרוא וכתוב. שוב חייב "מועדון לתרבות ולספורט" לבצע "פעולה לאומנית קיצונית" – לגייס מעט כסף ולשכור עוד כמה חדרים לשכן את ילדי בית הספר.

עבירה חמורה ביותר היתה גם פתיחת קורסים לריקמה, גזירה ותפירה ליד המועדון בשביל נערות הכפר. מי שמכיר את מצבה של האשה בכפר הערבי, יודע אל נכון כי זהו אולי הצעד המהפכני ביותר שביצע "מועדון תרבות וספורט" במכר.

תוכנם של חדרי המועדון לא מותאם ביותר לפעולה חתרנית. שולחן פינג-פונג, שולחן שחמט, ספרייה קטנה וכמה כיסאות בשני חדרים צרים.

זו צורתה של "המחתרת הלאומנית החדשה", שנגדה הכריז הממשל הצבאי מלחמה.

*      *      *

גילוי דעת משותף של מועדוני הספורט והתרבות ועוד כמה אירגונים; גילוי דעת של הוועד היהודי-ערבי נגד הממשל הצבאי.