גל השביתות שפקד לאחרונה את הארץ העלה שוב על הפרק – והפעם ביתר שאת – את הרעיון של בוררות חובה בסכסוכי עבודה.

לכאורה, ממבט ראשון, נראה העניין תמים למדי, די מכובד ואפילו מהוגן, אלא שלאמיתו של דבר מסתתרת כאן המזימה לאסור שביתות על ידי חוק המדינה ולהחליף את שיירי האיגוד המקצועי שעדיין נותרו לנו, במוסד ממלכתי של בוררים.

כי זאת לדעת – המדובר כאן אינו רק בבוררות משפטית בעניינים הנוגעים לפירוש סעיף זה או אחר בחוזה העבודה, שאינו מנוסח בבהירות. הכוונה היא להכריח את הפועלים לקבל את סמכותה של הבוררות בכל עניין ועניין.

לכן יש לקבוע בפירוש:

שום בוררות שבעולם לא תכתיב לאירגוני פועלים אילו תביעות להציג, איזה שכר לתבוע עם חידושי החוזים מדי תקופה.

לשם כך קיימות אסיפות פועלים ונציגויות מוסמכות של ציבור הפועלים. רשויות אלה הן הקובעות את עמדת הפועלים במשא ומתן עם המעבידים ורק הן רשאיות להחליט אילו מן התביעות הן בבחינת "ייהרג ולא יעבור" ואילו ניתנות למיקוח ואף לאפשרות של נסיגה.

הניסיון לחוקק חוק בדבר בוררות חובה נועד לעשות את ההסתדרות הכלל ממלכתית של היום למוסד מבצע הכפוף בכל למרוּת הממשלה. לשון אחר – ניסיון לחיסול חופש המאבק המקצועי.

קפיצתם של המעבידים והממשלה על מרכבת הבוררות – מובנת היא מאוד. לכן לא ייפלא כי מפלגות הבורגנות תומכות ברעיון זה בלב חפץ. מובן מאוד מדוע תומך בכך גם הסקטור הממלכתי של מפא"י.

אך באותה מידה של היגיון ניתן היה להניח כי עסקני ההסתדרות יתנגדו לכך, ולו אף מטעמים אגואיסטיים של סמכות ושליטה על עניינים. אין זאת אלא שעסקני מפא"י בצמרת ההסתדרות הנם נמושות חסרות אופי ושלד אם לא הגיבו בחריפות נגד, ועוד הוסיפו גמגומים מספר בזכות העניין, בתורת "הרע במיעוטו".

קשה לדעת אל נכון כיצד יתבשלו התככים בקואליציה. עד כמה שידועה לנו "עקרוניותם הפועלית" של קברניטי "אחדות העבודה", מסוגלים הם להשלים עם הגזירה. ייתכן אצלם גם הרכב אחר של הנמקות כגון: פועליות-חלוצית; חלוציות-ממלכתית או ציונות-ממלכתית.

במקרה "המהפכני" ביותר – הם לא יופיעו להצבעה על הצעת החוק בכנסת. כך היא עשויה לקבל את אישור בית המחוקקים הנכבד שלנו ברוב של מפא"י וכל המפלגות הבורגניות – הדתיות והחילוניות.

אם כן, מה צריך לעשות בנדון? שוב אין מי שיישא את העניין על כתפיו זולת ועדי הפועלים עצמם. מחובתם לגלות ערנות להתפתחויות ביחס להצעת החוק. מחובתם להתכנס ולהתארגן במשותף להדיפת הגל העכור. ועדי הפועלים צריכים להכריז מפורשות כי לא יירתעו מפני הפרת חוקים אשר יפגעו בחופש המאבק המקצועי. הכרזה כזו עשויה להעמיד את המפלגות והכנסת על חומרת העבירה שאותה הן עומדות לבצע.

המערכת