בתחילת שנת 1963 הצטרפה עדן ל"פדרציה של ערב הדרומית". פדרציה זו, שיוזמה על ידי בריטניה, כללה כבר מספר מדינות-חסות בדרום חצי האי ערב.

בין כל מדינות החסות האלה נחשבת עדן למדינה המפותחת ביותר, מבחינת "המוסדות הדמוקרטיים" המדומים של השלטון, האיגודים המקצועיים הפעילים והחזקים והרמה החינוכית והתרבותית הגבוהה. מדינות החסות האחרות נמצאות במצב חברתי מפגר ביותר. צורת החיים בהן היא פיאודלית ומפגרת.

האימפריאליזם הבריטי יסד את הפדרציה, כדי לקיים השפעתו הנוכחית בעזרת הסולטנים והפיאודלים למיניהם. בידי הסולטנים הכוח המכריע בפדרציה, באמצעות המועצה הפדרלית העליונה והממשלות הפדרליות הנתונות למרותם.

משמעות מיוחדת לעובדה, שתוכניות האיחוד צצו זמן קצר אחרי המהפכה בתימן, שסיכנה את עמדותיה הכלכליות והצבאיות של בריטניה בעדן. נוכחותם של רבים מבני תימן הצפונית, העובדים בעדן, עוד החריפה את הבעיה. יש לזכור, כי בני עדן חושבים עצמם כשייכים לתימן ורואים את עדן כ"תימן הדרומית הכבושה".

בשנים האחרונות, קונגרס האיגוד המקצועי הנהיג את המאבק לעצמאות. הנציב העליון הטיל חוקים האוסרים על האיגוד המקצועי לקחת חלק בפעילות הפוליטית. כתגובה על כך, יסדו האיגודים המקצועיים את "מפלגת העם הסוציאליסטית" (פ.ס.פ.), המתנגדת לפדרציה ודורשת איחוד עם תימן.

רבים ממנהיגי האיגוד המקצועי נאסרו וזכו בכלא ליחס ברוטאלי שכלל הלקאות.

לאחר שנה של יציבות נראית לעין, התפתחו בממשלת הפדרציה ניגודים פנימיים בין הסולטנים מצד אחד לבין הבורגנות העדנית מצד שני. זו האחרונה תומכת ב"מפלגה הלאומית המאוחדת" (יו.נ.פ.), המייצגת באופן כללי את האינטרסים של בעלי ההון והשכבה העליונה של הבורגנות הזעירה.

לאחרונה הוטלה פצצה לעברו של הנציב העליון, סר קנדי טראנאסקיס, בשעה שעמד בנמל התעופה עם משלחת שהיתה בדרכה לשיחות בלונדון. תקרית זו מייצגת מפנה חד בהתפתחות ההתרחשויות בעדן. התקרית מציינת מעבר האופוזיציה בעדן, בתמיכת המשטר החדש בתימן, מדרכי מאבק שלוות למאבק אלים. בזאת מסכנת התקרית [את] קיצה הקרב של הפדרציה הכפויה.

שבטים מזוינים בהרי צפון עדן (ליד הגבול התימני) מתמרדים נגד הבריטים והפדרציה. כוחות הפדרציה הועברו לאזור הקרבות.

בלחץ ההמונים התומכים ב"מפלגת העם הסוציאליסטית" נאלצה גם הבורגנות העדנית לגלות התנגדות לפדרציה. רוב השרים העדניים התפטרו במחאה על הכרזת "מצב חירום" בעקבות תקרית הפצצה.

ב-11 בדצמבר שוב נאסרה כל ההנהגה של האיגודים המקצועיים ו"מפלגת העם הסוציאליסטית". רובם הועברו לסולטנות פודהלי, שהיא היותר ריאקציונית מבין מדינות הפדרציה.

מטרותיה של המדיניות הבריטית, במצב החדש שנוצר, ניתנות להצגה כדלקמן:

(1) יצירת חזית של כל המפלגות "המתונות" בעדן: "המפלגה הלאומית המאוחדת", "מפלגת הקונגרס העממית", "מפלגת העם הפוליטית", "בני האיחוד הדרומי" וכו'. ועדה משותפת כבר נוסדה כדי לחדש את נוהלי הבחירות על בסיס ליברלי יותר.

(2) הכנות לבחירות חדשות כדי להעלות מועצה יותר "דמוקרטית" כוויתור ללחץ ההמונים.

(3) פתיחת שיחות להשגת שלטון-בית לפדרציה של דרום ערב, בסוף שנת 1964.

(4) מדיניות גמישה יותר, וויתורים אחרים כדי למנוע התפרצות מהפכנית שתשאף להגדרה עצמית מוחלטת.

(5) ייצוב המצב (על ידי הענקת שלטון בית לפדרציה של דרום ערב, בתקווה למנוע את איחודה של עדן עם תימן. איחוד בין עדן לתימן יוביל לשחרור מזורז של כל דרום ערב).

תביעותיה של "מפלגת העם הסוציאליסטית" הן:

(1) התנגדות לשיחות על המעמד החוקי של הפדרציה, המתנהלות בלונדון, מאחורי גבו של העם.

(2) שחרור כל האסירים הפוליטים.

(3) ביטול המימשל הצבאי ותקנות החירום.

(4) הכרה באחדות של תימן ועדן. "עצמאות מיידית".

(5) פיזור המועצה הפדרלית והמועצה המחוקקת העדנית הכפויה.

(6) בחירות כלליות בעדן ובסולטנויות בפיקוח האו"ם והליגה הערבית.

(7) הוצאתם ללא תנאי של הכוחות הבריטיים.

(8) חיסולם של כל הבסיסים הצבאיים האימפריאליסטיים.

ההנהגה של האיגוד המקצועי בעדן הושפעה בעבר, במובן מסוים, על ידי תנועת האיגודים המקצועיים באנגליה, איתם היו לה קשרים רבים. אולם לאחר המהפכה התימנית פיתחה ההנהגה עמדות קיצוניות הרבה יותר.

חלק ניכר מחברי ההנהגה הם ממוצא זעיר בורגני. הם מרוכזים סביב עלי סאלם עלי, סגן נשיא "מפלגת העם הסוציאליסטית" (אחיו של מוחמד סאלים עלי שהתפטר, כמיניסטר לעבודות סוציאליות, לאחר הכרזת "מצב החירום").

בעבר תמכה ההנהגה של "מפלגת העם הסוציאליסטית" באידיאולוגיה של מפלגת הבעת, אבל בעקבות המאורעות האחרונים בעיראק עברה להתנגדות לעמדותיה של מפלגה זו. להנהגה של "מפלגת העם הסוציאליסטית" יש גם ביקורת כלפי נאצר ומשטרו, אולם בינתיים הם נמנעים מביקורת פומבית בגלל היזקקותם לעזרתו.

חלק מהנהגת "מפלגת העם הסוציאליסטית" מסכים עם הנהגת האיגוד המקצועי שהפתרון היחידי לעולם הערבי יבוא באמצעות הנהגה פועלית שתהיה מוכנה להגשים תוכנית שתתבסס על סוציאליזם ואיחוד ערבי. מכל מקום, הם מגלים התנגדות לכל אוריינטציה קומוניסטית או מרכסיסטית (בעיקרה, התנגדות זו היא תוצאה של השגיאות החמורות שעשו המפלגות הקומוניסטיות בעולם הערבי, ובעיקר התנגדותן למגמת האיחוד הערבי).

המאבק של האיגוד המקצועי בעדן זכאי לתמיכה ללא כל תנאים. ההצלחה של המאבק הנוכחי יכולה להביא לשינויים כבירים בדרום ערב ולתת דחף להתפתחות המהפכה בתימן. בפעם הראשונה בעולם הערבי מתנהל מאבק לשחרור שמונהג בעיקר על ידי האיגודים המקצועיים ומתבסס באופן בלעדי על הפרולטריון של רציפי [נמל] עדן.

למרות מספרו המצומצם יכול הפרולטריון בעדן לפעול כגורם חלוצי במהפכה הערבית. קיימת אמנם סכנה של ביורוקרטיזם בגלל חדירת יסודות זעיר בורגניים להנהגה. מפני סכנה זו יש להישמר בתקופה הבאה.