שוב נדחו הבחירות לוועידת ההסתדרות.
הבחירות היו צריכות להתקיים בשנה שעברה, שנת 1963, אולם הוועדה המרכזת דחתה אותן אז בשנה; התירוץ היה – "המצב הביטחוני".
עכשיו באה דחייה לשנה נוספת.
הפעם התירוץ הוא אחר: "לא כדאי להפריד בין הבחירות להסתדרות לבין הבחירות לכנסת ולהטיל על המדינה שתי מערכות בחירות בשתי שנים סמוכות".
תירוצים כאלה קל מאוד להמציא.
אם גם בשנה הבאה יתחשק למזכירות מפא"י לדחות את הבחירות, היא תוכל להכריז, למשל, שלא כדאי להכניס את המדינה לשתי מערכות בחירות באותה שנה.
וכך אפשר להמשיך עד אין סוף.
כמובן, הסיבה האמיתית לדחייה היא אחרת לגמרי: האדונים ממפא"י חוששים מאוד לאבד את השליטה בהסתדרות.
הם יודעים שהפועלים שונאים אותם וממורמרים עליהם – בייחוד אחרי שנה של הקפאת שכר, בייחוד אחרי שהאדונים הללו גילו לגמרי את פרצופם, עד אשר כל פועל מבין שתפקידם האמיתי הוא להכשיל את מאבק העובדים.
אילו מפ"ם היתה נכנסת לממשלה, היתה מפא"י יכולה ללחוץ עליה שלא להופיע בצורה אופוזיציונית בבחירות להסתדרות, וכך אולי היתה מצילה את שלטונה. אולם עכשיו, אחרי כישלון המשא ומתן הקואליציוני, יכולה מפ"ם להרשות לעצמה להופיע ברחוב עם דיבורים (רק דיבורים!) אנטי מפא"יים ולמשוך אליה את קולות הפועלים הממורמרים.
הדרך היחידה שנשארה למפא"י היא – לפתוח, חודשים אחדים לפני הבחירות, במסע של שוחד, חלוקת הטבות, לחץ ואיומים. אבל מערכה כזאת עולה לה ביוקר, ולכן אין לה כל חשק לבצע אותה פעמיים – פעם לפני הבחירות להסתדרות ופעם לפני הבחירות לכנסת.
לכן, מיד כאשר נודע על כישלון המשא ומתן עם מפ"ם, הזדרזה מפא"י ודחתה את הבחירות להסתדרות בשנה נוספת, באופן שהן יהיו צמודות לבחירות לכנסת.
אנחנו איננו חסידים של חוקת ההסתדרות הקיימת. להיפך – אנו תובעים להכניס בה שינויים עמוקים ומרחיקי לכת.
אולם הצעד האחרון של מפא"י מראה שהיא אינה מסוגלת לכבד אפילו את החוקה והתקנון הנוכחיים, אשר לפיהם חייבות הבחירות להיערך כל ארבע שנים.
אנו חוזרים ומדגישים: המשך כהונתם של המוסדות העליונים של ההסתדרות ללא בחירות הוא בלתי חוקי, אפילו לפי החוקה והתקנון הקיימים.
אנו קוראים לציבור הפועלים ולוועדים הנבחרים במקומות העבודה להביא עובדה זו בחשבון, לנצל אותה כראוי.
כאשר מופיע במפעל אחד מנציגי המוסדות העליונים של ההסתדרות ומנסה – בשם "מרות ההסתדרות" – לאיים על הפועלים שלא להחריף את מאבקם, לא להכריז שביתות, לא להעלות תביעות, צריך לשאול אותו: "אדוני, את מי אתה מייצג? מתי בחרו במוסד ששלח אותך?"
הפועלים רשאים בהחלט להודיע שהם אינם מכירים בסמכותו של מוסד המכהן ללא בחירות; הם זכאים לדרוש שההסתדרות תפסיק לשלם, על חשבון מיסי החברים, משכורות לעסקנים המכהנים באופן בלתי חוקי, ללא בחירות.
לפי דעתנו, גם אם המוסדות היו נבחרים באופן חוקי, היתה להם הזכות לדבר בשם "משמעת ההסתדרות" או "מרות ההסתדרות" רק אם הם עצמם היו מקבלים את מרותם של המוני חברי ההסתדרות ומשרתים את האינטרסים של ציבור הפועלים.
אולם במצב הנוכחי נשמט לגמרי הבסיס החוקי מתחת רגליהם של האדונים בקר, משל ושות'.
המשך פעולתם הוא בלתי חוקי לחלוטין והפועלים יכולים בהחלט להודיע שהם אינם מכירים בסמכותם של אדונים אלה ושל שליחיהם.
במצב זה המוסדות היחידים בעלי הסמכות הדמוקרטית הם ועדי הפועלים במפעלים השונים, הנבחרים באופן דמוקרטי וחוקי; וכמו כן ועדות הפעולה המייצגות באופן ישיר את העובדים.
על כן מוטלת עתה החובה על ועדים אלה לחזק את שיתוף הפעולה ביניהם במטרה להתארגן ככוח קבוע אשר יקח לידיו את הנהגת מאבק הפועלים.