קבוצת חברים שהתפלגו מסניף מק"י בחיפה התאחדה לאחרונה עם האירגון הסוציאליסטי הישראלי.

למיזוג קדמה שורה של דיונים משותפים, בהם נדונו הבעיות העומדות בפני אירגון מרכסיסטי הפועל במציאות הישראלית, ברחוב היהודי והערבי כאחד.

בפגישה המסכמת, שבה הוחלט על המיזוג, נבחר מרכז האירגון ומוסדות אחרים, ואושרו עקרונות שישולבו במצע. כן אושרו יסודות התקנון.

בדיונים התבטאה העמדה המשותפת – הן באשר לניתוח המציאות הישראלית בהווה והן באשר לדרך הפוליטית בעתיד. את החברים מאחדות גם הנקודות הבאות –

  • שלילת הציונות, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה פוליטית – בניגוד לעמדת כל המפלגות הציוניות.
  • עמידה חד-משמעית על בסיס הסוציאליזם המהפכני.
  • שלילת "פולחן ברית המועצות" והמסקנות הרעיוניות והפוליטיות שלו – בניגוד לעמדת מק"י.
  • חיוב סולידריות בינלאומית אמיתית.
  • שלילה מוחלטת של הסטאליניזם ו"פולחן האישיות" – בניגוד לעמדת הקומוניסטים ה"סינים" למיניהם.

להלן הנוסח המלא של העקרונות הפרוגרמטיים שאושרו בפגישה המסכמת, ואשר ישולבו במצע האירגון.

העיקרון המעמדי

בעיותיה של ישראל – הבעיה הלאומית, הכלכלית, החברתית והתרבותית – יכולות לבוא על פתרונן המלא רק בדרך רדיקלית, עם שינוי מהפכני של היחסים החברתיים והכלכליים של המשטר הפוליטי ושל אופי הבעלות על אמצעי הייצור העיקריים.

המעבר מפורמציות חברתיות המבוססות על בעלות פרטית על אמצעי הייצור, לפורמציה המבוססת על בעלות החברה על אמצעים אלה, מתחולל בימינו בחלקים שונים של העולם. זהו התהליך המרכזי של תקופתנו והוא עתיד להתרחב עוד יותר, ללבוש צורות שונות ומגוונות, לפי תנאי המקום והזמן. תהליך זה אינו חופף את המאבק בין הגושים. הפורמציה החברתית-כלכלית העתידה אינה חופפת בהכרח את צורת השלטון הנהוגה כיום בארץ זו או אחרת.

החברה בישראל מתחלקת למעמדות ושכבות חברתיות. המעמדות העיקריים בארצנו הם:

  • מעמד הפועלים השכירים – בתעשייה, בחקלאות, בבניין, במלאכה ובשירותים.
  • מעמד החקלאים – אנשי ההתיישבות הקואופרטיבית על צורותיה השונות ובעלי משקים זעירים.
  • מעמד הבורגנות הזעירה – בעלי מלאכה, חנוונים סוחרים זעירים.
  • מעמד בעלי הון בינוניים וגדולים –  בתעשייה, בבניין, במסחר, בשירותים, בפיננסים ובחקלאות. מעמד זה מתחלק לשכבה הקשורה בהון ישראלי מקומי ולשכבה הקשורה עם ההון הזר.

מלבדם יש למנות עוד שתי שכבות חברתיות:

  • פקידות – בעיקר במנגנוני המדינה, ההסתדרות וכו'.
  • אינטליגנציה עובדת.

לכל מעמד – אינטרסים משלו. הניגודים בין אינטרסים מעמדיים שונים מוליכים למאבקים חברתיים. הניגוד היסודי והמעמיק ביותר הוא בין מעמד הפועלים לבעלי ההון.

המעבר לפורמציה חברתית-כלכלית חדשה הוא בהתאם לאינטרסים ארוכי הטווח של מעמד הפועלים; תפקידיו וצורת אירגונו בתהליך הייצור וכן ניסיונו במאבקים מקצועיים, מכשירים אותו להיות הכוח החברתי העיקרי אשר – בהיווצר התנאים הפוליטיים והחברתיים המתאימים – יוכל, בברית עם מעמדות ושכבות בעלי אינטרסים קרובים לשלו, ליטול את השלטון הממשי לידיו, לשם ביצוע מעבר לפורמציה חדשה.

על גוף פוליטי החותר ברצינות לפתרון רדיקלי של בעיותיה של ישראל מוטל איפוא לקשור עצמו קשר הדוק עם מעמד הפועלים – לפעול בתוכו, לשמש שופר למאבקיו, לרכוש לעצמו חברים ופעילים מקרבו, לספק לו הדרכה רעיונית ופוליטית.

בפעולת הדרכה רעיונית זו, וכן במאבק הרעיוני המתלווה למאבק המקצועי והפוליטי, נועד תפקיד חיוני גם לאותו חלק של האינטליגנציה החדור רעיונות מהפכניים.

מעמדות ושכבות אחרים יכולים, בשלב זה או אחר, לקדם את המאבק לפתרון בעיותיה היסודיות של ישראל. אולם הנושא המעמדי העיקרי של מאבק זה הוא מעמד הפועלים.

האירגון הסוציאליסטי הישראלי שואף לפתור את הבעיות היסודיות של ישראל ולקדם את מאבקו היומיומי וההיסטורי של מעמד הפועלים בישראל, בכל דרכי המאבק הציבורי.

העיקרון בשאלה הלאומית

האירגון הסוציאליסטי הישראלי שואף לפתור את הבעיות היסודיות של השאלה הישראלית-ערבית, היכולות לבוא על פתרונן השלם רק על ידי השתלבות ישראל באיחוד ערבי סוציאליסטי.

השתלבות זו חייבת להיות מבוססת על הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הערבי ושל עם ישראל ולא על שלילה של זכויות אלה.