בשבועות האחרונים הונף שוט חדש כנגד תביעות העלאת השכר של העובדים. כנגד גל השביתות הגואה איים שר האוצר, המסחר והתעשייה, פנחס ספיר, כי יימנע מביצוע מסקנות "ועדת צדוק" להקלות במס הכנסה באם לא יפסיקו העובדים את תביעתם לתשלום תוספת היוקר או כל העלאת שכר אחרת.
לכן, מעניין היה לקרוא את מאמרו של חיים מרון הדן בהמלצות "ועדת צדוק", במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" מתאריך 10.12.63. קובע מר מרון בין היתר:
"דווקא השכירים בדרגות השכר הבינוניות (400-300 ל"י בחודש) כמעט שלא ייהנו מההקלות והשכירים בדרגות ההכנסה שבין 500 ל-700 ייהנו מהן במידה מועטת. יתחילו להנות מהמלצות 'ועדת צדוק' רק בעלי הכנסה של 900-700 ל"י וייהנו מהן מאוד אלה המרוויחים 1,000 ל"י בחודש ואלה המגיעים להכנסה חודשית של 2,000, 3,000 ו-3,500 ל"י".
והוא ממשיך ומציין:
"בעוד שבעל הכנסה חודשית של 300 ל"י לא יחסוך כלום, יחסוך בעל הכנסה חודשית של 500 ל"י רק חצי אחוז מהכנסתו ואילו בעל הכנסה של 2,000 ל"י בחודש יזכה להקלה במס השווה ל-10 אחוזים מהכנסתו הכללית".
אין ספק, שרוחו של דו"ח "ועדת צדוק" מייצגת בנאמנות קווי מדיניותה הכלכלית של הממשלה "הפועלית". יותר מתמיהה העובדה שממשלה זו סבורה כי תצליח לאורך ימים לשטות בציבור העובדים בעזרת מדדים מזויפים, תוספות יוקר שייספגו על ידי מלוות "ביטחון ועלייה" והקלות מס הכנסה שישרתו רק את בעלי ההון ובעלי הכנסות גבוהות.
