הננו מביאים להלן תרגום גילוי הדעת שפורסם (בערבית) על ידי חברי מק"י לשעבר מסניף חיפה.
* * *
אזרחים,
בוויכוח האידיאולוגי המתנהל בין המפלגה הקומוניסטית הסינית והמפלגה הקומוניסטית הסובייטית, תומכת המפלגה הקומוניסטית הישראלית בצד הסובייטי מבלי ששיתפה בוויכוח זה את החברים מן השורה.
אם כי מנהיגות מק"י ידעה מזה זמן רב על המחלוקת האידיאולוגית הנ"ל, הרי כאשר חברי השורה ביקשו ממנה הסברה על מהותה של המחלוקת, היא הכחישה את קיומה של המחלוקת וטענה כי זהו שקר בדוי על ידי העיתונות הריאקציונית. רק לאחר שהדבר התגלה לעיני העולם כולו, במיוחד בעת משבר קובה, הודו מנהיגי מק"י בקיום המחלוקת.
אבל כאשר החל ויכוח על עניין זה בתוך המפלגה, ואנו תמכנו בעמדה הסינית בנוגע לדו קיום בשלום ולדרך העברת השלטון לידי מעמד הפועלים, בהסתייגנו מדעת המפלגה הסינית על שאלת "פולחן האישיות", הרי הואשמנו על ידי מנהיגי מק"י בהתאבנות, עצלות המחשבה וחוסר חוש מציאותי.
המנהיגות הביורוקרטית של מק"י לא גילתה תבונה וסובלנות בעת בירור השאלה הנ"ל, אלא אמרה פשוט: כך אנו רוצים, ומי שאינו מרוצה מכך, עליו לפרוש מהמפלגה.
נשאנו בסבלנות יחס כזה וכן התעלמנו מדברי העלבון וההשמצה שפורסמו על ידי מנהיגי מק"י, כאילו יש בינינו חברים המקבלים שוחד מהמפלגה-האחות הסינית. נשאנו כל הדברים האלה בסבלנות מפני שידענו כי כל דברי הסילוף האלה סיבתם אחת: הפחד פן יתחילו חברי השורה להבין את עמדתנו ולהצטרף אליה.
אבל מנהיגות מק"י אינה סובלת כל דעה שונה מדעתה בתוך המפלגה, והיא שללה מאתנו את הזכות להגן על דעתנו והוציאה בצורה דיקטטורית את הח' דאוד תורכי מהמפלגה.
היות ואין אנו מסכימים לקו המדיני הרשמי של המפלגה, ואין בה דמוקרטיה פנימית, פרשנו מהמפלגה והננו מכריזים בזה על דעתנו, כי אין מקום לדו קיום בשלום בין המשעבדים הקולוניאליים ועמי הקולוניות (בין העם האלג'ירי והקולוניאליזם הצרפתי, בין עם קניה והאימפריאליזם הבריטי, בין העם האנגולי והאימפריאליזם הפורטוגלי, בין עמי וייטנאם הדרומית וכן ארצות אמריקה הלטינית ובין האימפריאליזם האמריקאי). כמו כן אין מקום לדו קיום בשלום בין הפועל ומנצלו.
מהפכות השחרור, המהפכות הדמוקרטיות העממיות והמהפכות הפרולטריות מחזקות את השלום ואת המחנה הסוציאליסטי מצד אחד ומרחיקות את המלחמה ומחלישות את האימפריאליזם מצד שני.
הדעה שאפשרי הוא שהשלטון יעבור לידי מעמד הפועלים בדרך שלום, על ידי שינויים בצמרת השלטון או על ידי בחירות פרלמנטריות, דעה זו היא דמיונית ואינה עלולה אלא להביא אסון על ההמונים ולגרום לקורבנות שמספרם יעלה על מספר הקורבנות העלולים להיגרם על ידי מהפכה. כך קרה בעיראק!
אנו סבורים כי הדרך היחידה שבה עשוי מעמד הפועלים להגיע לשלטון היא דרך המהפכה. ואפילו אם קיימת אפשרות נדירה של מעבר שליו, על מעמד הפועלים להתכונן לקראת המהפכה, כי הבחירה אינה בידו.
על כך יעיד אשר התרחש בזמנו ברוסיה, בסין, בווייטנאם הצפונית, בקובה ובאלג'יר.
מדינות בעלות משטרים סוציאליים שונים יכולות לקיים ביניהן יחסי שלום, אבל לא ייתכן דו קיום בשלום בין שליטים משעבדים ואומות משועבדות. אנו סבורים כי רק התיאוריה המרקסיסטית-לניניסטית עשויה להאיר את דרך המאבק למען חיסול הניצול של אדם על ידי אדם. תיאוריה זאת היא קניינו של מעמד הפועלים העולמי ואיננה מונופולין של שום אדם יחיד.
מנהיגות מק"י, למרות הסכמתה להחלטות הקונגרסים ה-20 וה-22 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית בדבר "פולחן אישיותו" של סטאלין, עדיין נוהגת ברוח הפולחן האישי. אופן הטיפול בענייננו על ידי מק"י הוא הוכחה ברורה לכך.
כמו כן אנו דוחים כל ניסיון מצד כל מפלגה שהיא לטפח "פולחן אישיות" בפומבי או בסתר.
אנו מקדמים בברכה ובהתלהבות את המלחמה ב"פולחן האישיות" עד לחיסולו הגמור והחלפתו בדמוקרטיה.
עליזה ניקולה, חנא אל-מור, דאוד תורכי, בוטרוס תורכי, עבד אל-רחמן האנוני, ויקטוריה האנוני, איברהים תורכי, פאוזי דאודחיפה
