הולכים אנו וקרבים ליובל ה-50 למהפכת אוקטובר הסוציאליסטית. חלפו כבר 46 שנים מאז אותו יום – ה-7 בנובמבר שנת 1917- ראשון מבין עשרת הימים שזיעזעו מוסדות עולם.
בניגוד להלכתם ולתצפיותיהם של גדולי ההוגים הסוציאליסטיים במאה ה-19, פרצה מהפכה סוציאליסטית לא בארץ המפותחת ביותר מבחינה תעשייתית וקפיטליסטית, אלא דווקא במדינה נחשלת ומפגרת בשולי הציביליזציה האירופית. רוסיה הכילה בתוכה ניגודים אנטגוניסטיים כה רבים, עד שזעזוע מלחמת העולם הראשונה, שהלם בכוח רב בכל מרכזי החברה, הותיר ברוסיה גל חורבות של מוסדות רוסיה הצאריסטית. המציאות הציבה את הצורך בשינוי. איזה שינוי יחול? זאת הותירה המציאות לבני האדם לקבוע ולהחליט.
משבר החברה הרוסית נמשך מאז ראשית המאה ה-20. מעמד אצולה מושחת המחזיק בידיו ברסן השלטון ולמולו בורגנות נפחדת חסרת יוזמה ומעש הציבו את הצורך והאפשרות של כיבוש השלטון הפוליטי בידי המעמד החדש והעולה – הפרולטריון.
צריכים היו להבשיל כמה תנאים שיאפשרו תפיסת השלטון על ידי האוונגרד המהפכני של הפרולטריון. תנאי הכרחי לפתרון המשבר שנוצר עקב הניגודים האובייקטיביים בכלכלה ובחברה היה הקמת כוח אנושי, רצון סובייקטיבי מאורגן ומגובש, מאות ואלפים בני אדם שירצו ואף יקדישו חייהם ומרצם למהפכת הפרולטריון. אותו כוח – מפלגת הבולשביקים – קם ברוסיה, והיווה את המנוף שהעביר את רוסיה מתקופתה הפרהיסטורית הנחשלת לתקופה של תיעוש ובנייה סוציאליסטיים. האם ההכרעה בכיוון תפיסת השלטון על ידי הפרולטריון הרוסי וכינון דיקטטורה פרולטרית היתה קלה ופשוטה? ידוע שלא.
ככל ההוגים הסוציאליסטיים בני תקופתם חשבו אף הסוציאליסטים הרוסים, המנשביקים והבולשביקים, כי תנאי הפיכתה של מדינה קפיטליסטית למדינה סוציאליסטית הוא היותה מדינה תעשייתית מפותחת, שבמרכזה מעמד פועלים רב כמות ואיכות. (ביסודו של דבר הוכחה השקפה זו כנכונה ואין ספק שחיסרון אובייקטיבי כגון זה ברוסיה היווה את הסיבה העיקרית לעיוותים שנתלוו להגשמת הסוציאליזם בברית המועצות). על כן צפו תקופת מעבר היסטורית, דמוקרטית בורגנית, שבה ייבנה הקפיטליזם ברוסיה, עד לבוא תורו של הפרולטריון לתפוס את השלטון הפוליטי.
היה זה טרוצקי שכבר בשנת 1905 בעבודתו "המהפכה המתמדת" הוכיח וצפה את אפשרות תפיסת השלטון המיידית על ידי הפרולטריון, שיממש ויגשים, בשיתוף עם מדינות סוציאליסטיות נוספות – בנייה סוציאליסטית. רק בשנת 1917, עם שובו של לנין לרוסיה ופרסום התזיסים של אפריל 1917 על ידו, חל מפנה דרמטי-מהפכני במדיניות המפלגה הבולשביקית. נוצרה האחדות ההיסטורית בין לנין וטרוצקי, שהפכו שניהם לטריבונים הגדולים של מהפכת אוקטובר.
יש לשער שללא ההכרעה ההיסטורית של לנין וקבוצת הבולשביקים שתמכה בו, בזכות תפיסת השלטון הפוליטי על ידי הבולשביקים, ייתכן ומהפכת אוקטובר לא היתה פורצת, או לפחות נדחית. ההעזה בחשיבה ובהחלטה, היכולת והרצון לחרוג מן המוסכמות הם הם שיכלו לאנרכיה הזעיר-בורגנית שהשתררה ברוסיה לאחר נפילת הצאריזם.
מהפכת אוקטובר ככל מהפכה היא תוצאה של משבר. משבר כלכלי, צבאי ופוליטי. משבר פנימי ומשבר חיצוני. מלחמת העולם הראשונה היוותה שיאו של משבר זה. משבר זה – היקפו היה בין-לאומי. ומכאן השפעתה וחשיבותה הבינלאומית של מהפכת אוקטובר.
שום מנהג בולשביקי לא חשב בעת פרוץ המהפכה האוקטוברית כי במשך תקופה היסטורית ארוכה יחסית תצטרך מהפכה זו לשכון לבדד. לנין, טרוצקי ואחרים צפו אפשרות המשך מיידי של אש המהפכה שתסתער מערבה ותכבוש את מרכזי הקפיטליזם העולמי בהתאמה לתיאוריות הקלאסיות של המאה ה-19. האמת היא שמציאות זו לא היתה רחוקה, לפחות בכמה מארצות אירופה. אף אם נמנעה התפשטותה של המהפכה מערבה (עובדה שהיתה גורלית לא רק לאירופה אלא למהפכה הרוסית עצמה) השפעתה חרגה הרבה מעבר לגבולותיה של רוסיה.
המהפכה האוקטוברית זירזה את הפילוג ההיסטורי במעמד הפועלים האירופי, בשחררה את מפלגות הפועלים המהפכניות ממשא הרפורמיזם והאופורטוניזם. מאידך השפיעה רבות על העמים המדוכאים והמשועבדים שנחלצו למלחמות שחרור לאומיות וסוציאליות (סין). אולם לא רק על מערכות הפרולטריון והעמים המדוכאים השפיעה מהפכת אוקטובר. רבתה השפעתה על הקפיטליזם והקפיטליסטים. מהפכה זו הלמה בכוח במוחותיהם של ראשי המדינות הקפיטליסטיות. ביטחונם העצמי נתערער. ערפילי השקרים האפולוגטיים כי נצח הקפיטליזם לא ישקר החלו להימוג כעשן. בפעם הראשונה נוכחו הבורגנים בעובדה אשר זה כבר שכחוה – כי אותו צבא המונים אפור, הנוהר במיליוניו לבתי החרושת והשונה אך במשהו מעדר, מסוגל לטאטא את טובי וגדולי המלכים, האריסטוקרטים, הבורגנים וכלל בעלי "הדם הכחול". התיאורטיקאים של הקפיטליזם חשו בהתמוטט מערכת האידיאות אותה בנו ועליה הגנו בחריפות כה רבה.
מהפכת אוקטובר הביאה להתגברותו, התגבשותו ועלייתו של מעמד הפועלים כגורם היסטורי ופוליטי בר משקל בארצות הקפיטליזם המפותחות. האיגודים המקצועיים הגיעו לשיא כוחם ויכולתם. החלה התחשבות רבה יותר במצב מעמד הפועלים והכרה בצורך להעלות את חלקו של השכיר בעוגה הלאומית, בד בבד עם עליית כלל התפוקה הלאומית.
בקפיטליזם חלו, בהשפעת הרוחות שהגיעו ממזרח, שינויים מוסדיים עמוקים שבסופו של דבר שיפרו במידה רבה את מצבו של מעמד הפועלים בארצות המערב. אמנם מדינת הסעד, התחליף המודרני לקפיטליזם האנרכי של המאה ה-19, אינה סוציאליזם והיא אך אשליה של חברה יציבה, אולם חלק מההישגים שצמחו למעמד הפועלים עם התפתחות "מדינת הסעד" – בהשפעת המהפכה האוקטוברית צמחו!
התערבות המדינה הקפיטליסטית בחיי הכלכלה, ניסיונות של תכנון כלכלי יותר מקיף ולאחר מכן אף פעולות הלאמה זעיר פה זעיר שם, באו כולם לסגל את הקפיטליזם לעידן החדש של המשברים העמוקים והמהפכות הפרולטריות. שינויים אלה הם שהאריכו ומאריכים את משך קיומו של הקפיטליזם. וביסודו של דבר המהפכה האוקטוברית היא שגרמתם.
מהיותה מהפכה סוציאליסטית ראשונה בעולם היא הצמיחה הזדהות המונית של מעמד הפועלים עמה ועם מאבקיה וקשייה. הזדהות בלתי ביקורתית זו, שנבעה ממעיינות זכים וטהורים, הפכה במשך הזמן בלם. מהפכות סוציאליסטיות נוספות נמנעו בגלל התכססנות הסטאליניסטית והשפעת ההסתאבות בתוך ברית המועצות על כלל מערך המפלגות המהפכניות. העיוות הסטאליניסטי בברית המועצות, שנבע בראש ובראשונה מפיגורם הכלכלי, החברתי והתרבותי של העם והארץ שנפל בגורלם לבנות סוציאליזם בהיותם ראשונים ובודדים – הפך גורם בינלאומי. מאז ומתמיד ועד היום הזה קיימת הבעיה של ההתנגשות בין מדיניות חוץ של מדינה סוציאליסטית ובין תמיכה בפעולה מהפכנית. לא בכל עת קיימת זהות בין שני הגורמים הנ"ל. לא תמיד החלטה שהיא באינטרס המדינה הסוציאליסטית במצב קונקרטי מסוים זהה עם אינטרס התפשטות המהפכה הפרולטרית ברחבי תבל. סתירה דיאלקטית זו, שהיו לה אימפליקציות טרגיות במציאות, הגיעה לשיאה בתקופת הסטאליניזם. מדיניות החוץ הסובייטית, תכסיסיה הדיפלומטיים ולא האידיאולוגיה של המרכסיזם- לניניזם הפכו למצפן של מפלגות מהפכניות. עובדה זו, בתוספת לשינויים המוסדיים שחלו בקפיטליזם וששיפרו את מצבו של מעמד הפועלים במערב, כססה בגופן של המפלגות המהפכניות וגרמה לירידת השפעתן הזמנית בארצות הקפיטליזם המפותחות. כן השפיעה רבות הרפורמציה שחלה בחברה הסובייטית, חיסולה של הדמוקרטיה במפלגה ובמדינה, דהיינו כל הגורמים הכלולים במושג "פולחן האישיות של סטאלין".
בתוך ברית המועצות שיחררה מהפכת אוקטובר מקורות פוטנציאליים עצומים של אנרגיה אנושית. מקורות אלה הם שתיעשו במשך זמן היסטורי קצר את רוסיה הנחשלת והפכוה למדינה מודרנית. הסבל והעינויים שהיו מנת חלקם של המוני בני אדם בברית המועצות בתקופת הבנייה והתיעוש הם תוצאת אותו גורם אובייקטיבי – הפיגור, שבני אדם נחלצו בהמוניהם והצליחו להתגבר עליו בתקופה היסטורית כה קצרה.
ניצחונותיה של ברית המועצות בשדה הבנייה והתיעוש שימשו ומשמשים מופת כיצד אפשר להתגבר על נחשלות היסטורית על ידי מהפכה סוציאליסטית. ואמנם, כתוצאה ממלחמת העולם השנייה ועם התמוטטות השיטה הקולוניאלית העולמית עלו מדינות נוספות על דרך הבנייה הסוציאליסטית. עובדה זו יצרה בעולם איכות חדשה. במקום מדינה סוציאליסטית אחת נחשלת ומפגרת קם גוש של מדינות בעלות שלטון סוציאליסטי. היום ברור לכל שמהפכת אוקטובר פתחה תקופה היסטורית חדשה לאנושות – תקופת הסוציאליזם.
כולנו חיים בתקופה שתוכנה העיקרי הוא המעבר מקפיטליזם לסוציאליזם. להגדרה זו משמעות רבה. "העולם החופשי" מחולק בין מדינות קפיטליסטיות מפותחות לבין עולם שלישי שהשתחרר זה עתה מעבותות הקולוניאליזם, אולם אינו מצליח להיחלץ מהפיגור והנחשלות. ההמראה לתיעוש ומודרניזציה אפשרית במדינות אלה רק על ידי שלטון פוליטי סוציאליסטי שאינטרס הכלל הוא האינטרס שלו. במדינות אלה המקיפות את הקונטיננטים העצומים של דרום אמריקה, אסיה ואפריקה, עומדת על הפרק מהפכה סוציאליסטית. העולם המפותח גם הוא לא נחלץ מקשייו. המדינות הקפיטליסטיות המפותחות ביותר מתקדמות לאיטן מבחינת הייצור ומסתבר יותר ויותר שנוכח השינויים הטכנולוגיים הצפויים בעתיד הקרוב עוד נחוש זעזועים רבים.
עלייתן של מדינות נוספות על דרך בניית הסוציאליזם תהפוך את הסוציאליזם לשיטה כלל עולמית ותקרב את היום בו אפשר יהיה לדבר על מעבר לקומוניזם. לאור ההשפעה העצומה של המהפכה האוקטוברית על ההתפתחות הבינלאומית, מה מעמדה של ברית המועצות כיום בתנועה המהפכנית הבינלאומית?
יש הטוענים כי מאחר וברית המועצות היא המדינה הסוציאליסטית הראשונה בעולם, בעלת ניסיון ולקחים, הריהי אובייקטיבית אוונגארד התנועה המהפכנית הבינלאומית. דרכה, ניסיונה, שיקוליה הם המכריעים לגבי אנשים אלה בתפיסת הבעיות הבינלאומיות והלאומיות בכל רחבי תבל.
ברית המועצות היא מדינה סוציאליסטית. ניצחון הסוציאליזם ברחבי תבל הוא אינטרס היסטורי שלה כפי שהוא אינטרס היסטורי של כל הפרולטריון העולמי. אין פירוש הדבר שתפקידה ליזום מלחמות שחרור מהפכניות ברחבי תבל, וכן אין פירושו של דבר שהיא רשאית לבלום פעולות שכאלה. יש לדעת כי כאשר מדובר בברית המועצות, הרי בלימת פעולות מהפכניות על ידה אינו סיפור בדים. המהפכה הסינית קמה והיתה בניגוד להצעתו של סטאלין ובניגוד לקו מדיניותו. לברית המועצות אינטרסים לגיטימיים שהיא יכולה וחייבת להגן עליהם. אין דבר זה מחייב מהפכנים ברחבי תבל להזדהות עם כל צעד אפשרי של מנהיגי ברית המועצות ואמור הדבר בעיקר באשר לטקטיקה המהפכנית הבינלאומית. מהפכנים חייבים לדעת שגורל הסוציאליזם בארצם נתון אך ורק בידיהם שלהם. דבר זה היה נכון בעבר, הוא נכון אלף מונים בהווה. לא מנהיגיה של ברית המועצות יכולים לדעת ולקבוע את מהלכה החברתי של ארץ כלשהי. רק אנשים החיים בארצם וחשים את דופקה יודעים את הנתיב והזמן לשינויים חברתיים אפשריים ורצויים.
הגוש הסוציאליסטי כיום הוא תנאי להתפתחויות סוציאליסטיות – אלימות או שלוות – ברחבי העולם. אולם זהו תנאי אובייקטיבי. זוהי משענת סעד. חיזוק. לא היה ואין סיכוי להצלחתה של מהפכה סוציאליסטית בארצות קטנות ומרוחקות ללא התנאי של העזרה האדיבה והנדיבה, הכלכלית והצבאית של ברית המועצות ויתר מדינות הגוש הסוציאליסטי. קובה סוציאליסטית לא היתה מחזיקה מעמד ללא עזרתה של ברית המועצות, אולם השראת המהפכה, בחירת הרגע המתאים, קביעת הנתיב, כל אלה לא מברית המועצות יבואו.
התנאים המקומיים בכל ארץ וארץ, הניגודים הפנימיים, האנטגוניזמים הם שיביאו למהפכה החברתית. יש "מהפכנים" רבים הסומכים רק על הדוגמה הסובייטית שהיא היא אשר תשכנע את המוני העמלים במדינות הקפיטליסטיות בכדאיות הקמת משטר סוציאליסטי. לא קרה בהיסטוריה – וכנראה גם לא יקרה – שדוגמה חברתית בעלמא תגרום לשינויים חברתיים. הכרחי שתהיה סיבה פנימית להתפרצותה של מהפכה חברתית, או לרצון סובייקטיבי לשנות את המוסדות החברתיים הקיימים לכיוון סוציאליסטי. על כן לא הדוגמה הסובייטית היא שתביא לשינויים חברתיים במשטר הקפיטליסטי, אלא יכולתם של הסוציאליסטים ויתר המהפכנים להסביר וליצור בארצם אלטרנטיבה לשלטון הפוליטי ולמוסדות החברתיים. כל זה בהתאם לתנאים הקיימים בארצם. אמר פעם לנין, כי חוק יסודי של המהפכה הוא כי "למען המהפכה אין די בזה שההמונים המנוצלים והמדוכאים יבואו לכלל הכרה כי אי אפשר עוד להמשיך ולחיות כמקודם, ויעמדו על דרישות השינוי. למען המהפכה הכרח הוא, שהמנצלים לא יוכלו עוד לחיות ולנהוג כמקודם. רק בשעה ששכבות השפל אינן רוצות עוד בישן, ואילו ה'צמרות' אינן יכולות לנהוג לפי הישן, אז ניתן למהפכה לנצח".
על כן לא הזדהות חסרת מצפן עם ברית המועצות בכל דרכיה ושיקוליה היא חובת המהפכנים ברחבי תבל, אלא סולידריות תוך שמירה על מחשבה מקורית ועצמאית.
העתיד צופן בחובו הפתעות ואפשרויות כבירות. אם תעלינה מדינות נוספות, וביניהן מפותחות מבחינה תעשייתית, על דרך בניין הסוציאליזם, אין ספק שתהליכי הדמוקרטיזציה בתוכן יהיו נמרצים ומהירים ביותר. זאת משום הרמה הכלכלית, החברתית והתרבותית אליה הגיעו הארצות המפותחות. משטרים סוציאליסטיים ככל שירבו יהיו רבי גוונים יותר. שונים יותר. יחד ייצרו את התמונה של חברה חדשה המבוססת על עקרונות אחידים: חיסול ניצול אדם בידי אדם, הרחבת אמצעי הייצור ויצירת שפע כלכלי לטובת הכלל; שחרור האדם מעול המוסדות הפוליטיים והכלכליים, הומניזציה של החברה האנושית.
