ארבעת השבועות שחלפו בין מצפן למצפן היו גדושי אירועים חשובים ביותר בתחום האיגוד המקצועי. היינו עדים לשביתות רבות ולמאבקים אשר טרם הסתיימו עד עצם הרגע הזה. אנו נסקור את החשובים שבין המאורעות בתחום זה.
חיסול הנהגת מפא"י במועצת עובדי חברת החשמל
מכת מוות הנחיתו פועלי חברת החשמל במחוז הדרום על הנהגת מפא"י במועצת העובדים. בבחירות האחרונות השיגו "נאמני הציבור" את כל 31 המקומות במועצה. מפא"י, שהיתה מיוצגת עד כה על ידי שני נציגים במועצה – סולקה הפעם כליל.
"נאמני הציבור" מכילים בתוכם יסודות שונים ומגוונים, חברי מפלגות שונות (לרבות חברי מפא"י) ובלתי מפלגתיים. המאפיין אותם הוא עמדותיהם לימין ענייני הפועלים בכל מסכת העניינים הנוגעים ליחסי העובדים עם הנהלת החברה.
ניסיונה של מפא"י לגייס את ראש הממשלה ושר הפיתוח לאסיפת עובדים, שכונסה על ידי המפלגה – לא תצליח למנוע את הבוחרים מלהביע את סלידתם ממדיניותה האנטי פועלית של מפא"י.
השאלה הגדולה הנשאלת בעקבות מאורע חשובה זה היא: אם בחברת החשמל ייתכן צירוף כוחות על-מפלגתי למען הפלת שלטון מפא"י, מדוע לא ייתכן הדבר בהיקף רחב יותר – של ההסתדרות כולה?
עיריית רמת גן
שבועיים ומחצה שבתו פועלי הניקיון בעיריית רמת גן כתגובה על ניסיון העירייה להכניס קבלן פרטי לביצוע עבודות ניקיון; בתביעה להשוואת התנאים לאלה הנהוגים בתל אביב ובדרישה להפעלת הדירוג שנקבע ב-1961 ואשר בוצע עד היום.
עם פרוץ השביתה אישרוה עסקני מועצת פועלי רמת גן, אלא שלאחר יום אחד לחצו על הפועלים לחזור לעבודה ולהשאיר את עניין הקבלן בידי ועדה פריטטית. הפועלים הכריעו באסיפה שלא לקבל את עמדת ראשי מועצת פועלי רמת גן ובכך נעשו כמובן, לפי המסורת הישראלית, ל"פראים".
אל ייראה הדבר קל בעיניכם. בשביל פועלים אלה עניין הקבלן הוא דבר גורלי. קבלן כזה אם יחדור למקום עבודה זה עשוי להעסיק עובדים בלתי מאורגנים וחסרי תנאים סוציאליים ובכך לספק עבודה במחיר מוזל לעירייה. אם כך, יוכל להשתלט על יותר ויותר תחומים מעבודות הניקיון בעיר ועשוי הוא להמיט שואה של אבטלה על פועלי הניקיון הנוכחיים. ידוע לכל כי אין זה קל להשיג עבודה קבועה עבור פועל בלתי מקצועי.
עם הפקרת השובתים על ידי הנהגת ההסתדרות התייצבו לימינם ועדי גוש דן שליוו את מאבקם הקשה בתמיכה מוסרית וחומרית – צמודה ורצופה. הכל הלך למישרין. הנהלת העירייה הבינה כי אין לפניה דרך אלא לצעוד לקראת עובדיה ולהסכים למלא את תביעותיהם, אבל כאן סוּכן המונופול הצמיתני של הנהגת ההסתדרות על ציבור העובדים. לעירייה הוסבר על ידי "החלונות המתאימים" במועצת פועלי רמת גן לבל תעיז לבוא במגע עם השובתים בלעדיה.
המאבק הוחרף, "דבר" החל להשמיץ בגסות את השובתים, הנהלת העירייה, שהרגישה כי תוכל להישען על מוסדות ההסתדרות, החלה לגייס מפירי שביתה ושומרים שישמרו עליהם.
הבלון המפ"מי
כמו בכל שביתה ממשית, הגיעו רגעי ההתקרבות לשיא המתיחות, כאשר כל קורטוב של תמיכה בשובתים עשוי היה לחזק את עמדתם ולהאריך את התמדתם, ובכך להביא להכרעה שתיפול לטובתם, כלומר – לסילוק הקבלן ותשלום דמי שביתה. ברגע זה שוב גילתה צמרת מפ"ם את טיב מניעיה וכוונותיה. כל השפעתה גויסה לסילוק ידיהם של ועדי עובדים שתמכו בשובתים. לעבודת חרפה זו גויסו רכב ואנשים. עסקניה תבעו מן השובתים עצמם לחזור לעבודה על בסיס של ועדה פריטטית. מזכיר ועד פועלי אלקו, הנתון להשפעת מפ"ם, גויס במיוחד לישיבה במועצת פועלי רמת גן. הוא הופיע באסיפת השובתים ברמותו אותם באומרו כי עניין הקבלן ירד בעצם מעל הפרק וכי דמי השביתה בחלקם הגדול מובטחים. השובתים אולצו לסיים את שביתתם על בסיס של פשרה רעועה ועדיין לא ברור אם לא ייאלצו שוב לאחוז בנשק השביתה למען הגן על זכויותיהם.
מפא"י ואחדות-העבודה נמנות על אותם מזיקים אשר נגדם נוצר כבר חיסון טבעי במעמד הפועלים הישראלי. היטיב לבטא זאת אחד השובתים באסיפה, כאשר הגיב על הסתייגותו החסודה של נציג ההסתדרות מהתקפת המשטרה על השובתים. הוא אמר: ההסתדרות זה מפא"י והמשטרה זה מפא"י, אז מה אתה מבלבל את המוח? הנהגת מפ"ם, לעומת זאת, מהווה עדיין מין סוג של מזיק שנגדו רמת החיסון היא מאוד נמוכה. רבים מבין הפועלים מתפתים עדיין להאמין כי יש להם עניין עם אופוזיציה ממשית הבנויה למען קידום ענייניהם והמוכנה להקריב למען מעמד הפועלים ולו כזית מסיר הבשר ההסתדרותי והציוני.
האמת היא, כי להנהגת מפלגה זו חשוב הרבה יותר להחזיק במשרות ההסתדרות משחשוב לה ממעמד הפועלים כולו. האמת היא כי מפ"ם יוצאת לתמוך בפועלים לא למען קידום עניינם אלא למען קידום יוקרתה ביניהם – יוקרה המשתפכת אחר כך בצינור צדדי, מבאיש למדי, לביוב הכללי של ההנהגה הרשמית בהסתדרות ובמדינה. אנו חוזרים שוב ושוב ואומרים כי ככל שיקדימו ועדי העובדים של גוש דן ואחרים להשתחרר מן האפוטרופסות של מפ"ם; ככל שיקדימו להכיר בעוצמת כוחם; ככל שיקדימו להתארגן לכוח קבוע עם מוסדות וקופה מתאימים – כן ייטב לציבור הפועלים בישראל.
מעשה כביר ב"כביר"
שביתה מעניינת בת חמישה ימים אירעה בבית החרושת לבירה כביר בבת ים. השביתה פרצה כתגובה על ניסיון מצד המעבידים לבטל סעיף בחוזה בדבר תשלום פיצויים לעובדים גם אם יתפטרו מרצונם. כרגיל, גם שביתה זו לא אושרה על ידי מועצת פועלי בת ים. היא היתה פראית ומוצלחת. הסעיף נשאר בעינו. כל הכבוד!!
יובל גד
עד כמה צולעת מדינת הסעד הרכושנית בישראל יעידו העניינים בבית החרושת יובל גד באשקלון. מפעל זה ייצר את צינורות הבטון לקווי המים הראשיים ירקון–נגב ומוביל המים הארצי.
גם מתמטיקאי גרוע יכול היה לחשב בדיוק מתי יגיע המפעל לגמר הייצור. ידוע לכל כי מפעל זה הוא אחד החשובים שבספקי התעסוקה באשקלון.
אף על פי כן לא טרח איש במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתכנן סוגי ייצור חדשים למפעל או ליצירת מקורות תעסוקה אחרים לפועלי בית החרושת.
העניינים התגלגלו עד להתפוצצות, וכאשר התפוצצות כזו היא בלתי נמנעת, חשוב מאוד שציבור הפועלים במפעל יידע לארגנה ביעילות ובתכליתיות. עד כמה שאפשר להעריך עומד ציבור מנוסה זה בכבוד על זכויותיו. השביתה אילצה את ההנהגה לגנוז חלק מהודעות הפיטורין ולשלם שכר גם לאלה שפיטוריהם לא בוטלו. מועצת פועלי אשקלון אולצה אף היא לפעול בתקיפות יחסית כלפי הממשלה והוועד הפועל [של ההסתדרות], מכוח עמידתם האיתנה של פועלי יובל גד, הנתמכים על ידי מרביתו של הציבור האשקלוני.
קריית גת ופתח תקוה
בתקופה הנסקרת היינו עדים גם לשביתה במטוויות ישראל בקריית גת, אשר פרצה בתביעה להבטחת פיצויי הפועלים עם העברת המפעל לבעלות חדשה. שביתה זו הסתיימה בניצחון השובתים אחר שנתמכה על ידי ציבור הפועלים במקום כולו.
800 עובדי עיריית פתח תקוה קיימו שביתת אזהרה בת יום אחד בתובעם השוואת תנאים לערים אחרות; קידום יתר לעובדים קשישים המתקרבים לגיל הפרישה לפנסיה; העלאות בדרגה והנחות בשכר לימוד לילדי עובדים בבתי הספר התיכוניים העירוניים.
הנה כי כן, המציאות הריאלית, על אף גורמי השפע היחסי שבה, מולידה מאבקים מקצועיים בתכיפות ובעוצמה גוברת והולכת. הנהגת ההסתדרות חדלה למעשה מלהיות כתובת לאירגון מאבקים על הגדלת חלקו של העובד בתוצר הלאומי.
מזכיר מועצת פועלי רמת גן, אלקיס, צדק בעצם בהגדירו את ועדי גוש דן כסרטן בגופה של ההסתדרות, שכן, אם המנגנון השנוא הנוכחי של ההסתדרות נחשב לגוף בריא ונורמאלי – צודקת הראייה התופסת את אירגון ועדי העובדים כגידול ממאיר. הצרה היא שאינו ממאיר במידה מספקת ושאינו מעיז עדיין לתקוף את מרכזיו המכריעים של הגוף המושחת הזה.
