ביום שלישי, ה-19 בנובמבר, שבתו 25,000 עובדים אקדמאיים. הם נענו בכך לקריאת ועדת התיאום של אירגוני העובדים האקדמאיים. ועדת התיאום היא אירגון גג שבו מיוצגים כל האיגודים החשובים של האקדמאים בישראל: מורי המוסדות לחינוך גבוה, המהנדסים, הרופאים, המיקרוביולוגים והכימאים, רופאי השיניים, עובדי השירות המשפטי, המורים התיכוניים ועוד.

היה זה המשך לשביתת האזהרה בת השעתיים שהתקיימה ב-6 ביוני השנה, ושעליה דיווחנו ב"מצפן" מס' 8. בחמישה החודשים שחלפו מאז רכשו האקדמאים ניסיון במאבק, באסיפות שנתקיימו הפעם נשמעו דברים הרבה יותר תקיפים מאשר בחודש יוני. האקדמאים מבינים שבכדי להצליח במאבקם, עליהם להופיע בתקיפות. נעלמו הדיבורים על "מאבק בסגנון אקדמי". אחרי הכל, שביתה היא שביתה – גם כשהשובתים הם בעלי השכלה גבוהה. מלבד זאת, הרי בכל מאבק יש שני צדדים, והצד השני (הממשלה והבוסים ההסתדרותיים) בוודאי אינם מוכנים להשתמש בשיטות אקדמאיות...

ביוני היה מדובר על שתי תביעות: א. ביטול ה"תקרה" של תוספת היוקר (אשר לפיה לא משולמת תוספת על השכר שמעל ל-500 ל"י לחודש); ב. הגדלת התוספת לרכישת ספרות מקצועית במקביל לירידת ערך הלירה הישראלית. היו אלה דרישות חומריות מצומצמות ביותר.

בעקבות הכוונה להפעיל את מסקנות דו"ח ועדת הורוביץ, קיבל מאבק האקדמאים מימד חדש והוא התרחב מאוד בהיקפו.

דו"ח מיטת סדום

לפי המלצות הדו"ח של ועדת הורוביץ יונהג סולם דרגות אחיד לכל העובדים בשירות המדינה ובמוסדות הציבור. מאחר שדרגות השכר של רוב העובדים האקדמאים צמודות לדרגות המקובלות בשירות המדינה, יהיה פירוש הדבר – הנהגת סולם הדרגות המינהלי האחיד לגבי כל העובדים האקדמאים במדינה.

הפגיעה בציבור האקדמאים תהיה כפולה:

  • בעקבות המעבר מהדירוגים המיוחדים לכל מקצוע אקדמי אל הדירוג המינהלי האחיד יורד השכר נטו של חלק גדול מהציבור. במקרים רבים תגיע ההורדה עד 70 ל"י לחודש!
  • שיבוץ התפקידים האקדמאיים במסגרת מיטת סדום של הדירוג האקדמאי יבטל להלכה ולמעשה את ייצוגם של העובדים האקדמאים במסגרת אירגוניהם השונים.

רופא מנתח ימצא את עצמו משובץ מבחינה מקצועית יחד עם סגן מנהל מחלקה במכס. באופן זה מתכוונים מחברי הדו"ח ליצור מצב אשר יאפשר להם לשלוט באופן מוחלט בציבור השכירים האקדמאים באמצעות הבוסים ההסתדרותיים הממונים.

המאבק על תביעות חומריות הפך למלחמה על עקרון הייצוג.

באסיפה שהתקיימה בירושלים ביום השביתה אמר ד"ר טרטקובר מהשירות המשפטי: זהו מאבק על עצם קיומנו וקיום אירגוננו. על ענייני שכר יש מקום למשא ומתן, לא על עקרונות. לכן נאלצנו לשבות.

באותה אסיפה אמר המהנדס ארד: המאבק היום הוא על עקרון זכות הייצוג של אירגונים נבחרים ולא ממונים דוגמת "המחלקה לעובד אקדמאי" של ההסתדרות.

יש לציין שהדו"ח פוגע גם בגאוותם המקצועית של האקדמאים. הוא מעמיד על אותו מישור את עבודת חוקר הסרטן עם עבודתו של ביורוקרט.

האקדמאים וההסתדרות

"כדרכם בקודש" מתייצבים הבוסים ההסתדרותיים כנגד מאבק האקדמאים כשם שמתייצבים הם כנגד רוב המאבקים המקצועיים המתנהלים כיום.

אומר המהנדס ארד: "אנו היום חלק אורגני מההסתדרות, אבל לא נסכים בשום אופן להיות בנים חורגים. אם נוכל לייצג את ענייננו שם נשמח מאוד, אך אם יימשך היחס הקיים (כגון שלילת שירותי הוועד הפועל ממזכירות הסתדרות המהנדסים!) נבצע את פעולתנו מחוץ למסגרת ההסתדרות!"

הנכונות של האירגונים האקדמאיים לשבור את המסגרות הכובלות שהבוסים מההסתדרות כופים עליהם צריכה לשמש כדוגמה לוועדי פעולה של חלקים אחרים מציבור הפועלים.

יחד עם זאת, יש להעיר לאקדמאים שלא רק הם בנים חורגים בהסתדרות, אלא למעשה כל האיגודים המקצועיים הם בנים חורגים בהסתדרות כפי שהיא בנויה כיום. אם לדייק, הרי לא הבנים הם החורגים, כי אם האבות, כלומר הבוסים הממונים של ההסתדרות.

יש לשנות את מסגרת ההסתדרות ולהחליף את הנהגתה על מנת שהיא תהפוך לבית אמיתי של האיגודים המקצועיים בישראל. מנקודת השקפה זו מאבקם של האקדמאים הוא חלק חשוב מחזית המאבק הכללי של פועלי ישראל.