בזמן האחרון החלו חוגים שונים לנהל מערכה עניפה של לחישות, רכילויות ושמועות – נגדנו.
"לאנשי 'מצפן' יש קשרים עם מנגנון החושך" – לוחשת במרץ הקבוצה המנהלת את מק"י.
כהוכחה לכך, מביאים את העובדה כי מכתב בלתי חתום, שנשלח לבתיהם של אנשי מק"י ונדפס כנראה על ידי מנגנון החושך, מצטט דברים שהופיעו בגיליון ישן של "מצפן".
"אנשי 'מצפן' מתכוננים להקים 'מפלגה קומוניסטית סינית' יחד עם קבוצת קומוניסטים ערבים שסולקו או עזבו את מק"י", כותבים מומחים לענייני מק"י בעיתונות הישראלית; והללו, כידוע בתוקף התמחותם, מקיימים קשרים מקצועיים עם מנגנון החושך.
כהוכחה, מזכירים הם כי "מצפן" וכן קבוצת ערבים, קומוניסטים לשעבר, מתייחסים בחיוב לחלק מהטענות שהעלו הסינים בוויכוחם נגד הסובייטים.
שתיים יש להסיק מעובדות אלה.
האחת – כי חוגים מסוימים מאוד בישראל החלו לראות בנו יריב אידיאולוגי שיש להילחם בו.
כי זאת לדעת – הפצת שמועות, לחישות ורכילויות היא נשק במאבק הפוליטי; אמנם נשק בזוי ועלוב, אך בכל זאת – נשק. אין משתמשים בנשק לשם הנאה, אלא כדי לנגח יריב.
אם עד עתה ראו בנו תופעה זמנית, חולפת, שלא כדאי לבזבז עליה זמן, מחשבה ונייר, מאחר שממילא תגווע מעצמה, הרי עתה נשתנה היחס אלינו. "מצפן" מופיע בקביעות שנה תמימה, שורותינו מתרחבות, רעיונותינו בקשר להסתדרות מוצאים הד בקרב הפועלים, דעותינו אודות הסכסוך הישראלי-ערבי מוצאות הד בקרב יהודים וערבים כאחד. גישתנו לסכסוך הסיני-סובייטי מוצאת הד בקרב חברי מק"י. על כן הפכנו ליריב – לעת עתה רק יריב אידיאולוגי. על כן יורים בנו את חיצי השמועות שנגדם איוולת היא להתווכח.
על כך אנו אומרים: אמן! אשרינו שחיינו והתקיימנו והגענו בכוחות עצמנו לזמן הזה.
המסקנה השנייה היא – שאין ליריבינו תשובה עניינית על עמדותינו הפוליטיות והאידיאולוגיות. אילו היתה להם, היו משתמשים בה. קראנו את יריבינו לוויכוח ענייני – הם לא נענו להזמנה. אף לא ייענו לה בעתיד.
לסלף את דברינו – אפשר ואפשר.
להתווכח נגדנו מבלי לצטט אותנו ולנגח קריקטורה של הטיעון שלנו – אפשר ואפשר.
אך לטפל בצורה עניינית ושקטה בטענותינו קשה הרבה יותר. לעתים זה אפילו מסוכן. זה עלול לעורר מחשבות נוקבות על בעיות יסוד, זה עלול לזרוע ספקות. והספקות, כידוע, הן העש המכרסם כל אמונה.
מה יש לנו לומר כנגד השמועות המופצות נגדנו?
אין זה לפי כוחנו להתגונן מפני מנגנונים ותיקים ועשירים מאתנו ולפתוח במסע הכחשות.
רק אנשים אשר כל דרך מחשבתם מותאמת לקבלת השראה פוליטית ואידיאולוגית מוושינגטון או ממוסקבה מסוגלים להאשים אותנו בקבלת השראה מפקינג.
שים לב הקורא – לא עצם קבלת השראה מבחוץ פסולה בעיני יריבינו, אלא ההנחה שמרכז השראה זה אינו במוסקבה או בוושינגטון. הם דנים אותנו לפי מושגיהם ובעשותם זאת הם חושפים את הלך מחשבתם-הם.
נעים לנו לאכזב את כל אלה שהתחילו להאמין כי הקמנו מפלגה סינית או מנגנון-חושכי בישראל. אך אצלנו הראש עובד באופן עצמאי, ביקורתי וספקני. אין לנו שום צורך בוואתיקאן חדש. כאשר יגיע הכסף מפקינג וממנגנון החושך, נוכל לוותר אולי על תרומות הקוראים. עד אז אנו מבקשים מקוראינו להמשיך לשלוח לנו את תרומותיהם, כי כסף – כידוע – זה לא צחוק.
