הפתעה גדולה בחוגים מדיניים צרפתיים גרמו תוצאות בחירות משנה לפרלמנט בעיירה הצרפתית הקטנה פוריטיראן. בצרפת הבחירות הרובניות נערכות בשני סיבובים. אם אף מועמד לא מקבל רוב מוחלט בסיבוב ראשון, נבחר בסיבוב שני זה שמקבל רוב פשוט. בדרך כלל, לקראת הסיבוב השני מסירים את מועמדותם המועמדים שקיבלו מספר קטן של קולות, ותומכים במועמד אחר של מפלגה קרובה בהשקפותיה, שהצליח יותר – כך שבסיבוב השני נשארים, לרוב, שניים או שלושה מועמדים. הבחירות שנערכו ב-9 באפריל בפוריטיראן היו חזרה על בחירות של השנה שעברה, שבוטלו שם מסיבות טכניות. לכן כבר בסיבוב הראשון הופיעו רק שני מועמדים: זה שזכה אשתקד בבחירות שבוטלו, קומוניסט הנתמך על ידי כל מפלגות השמאל ועל ידי ראש העיר הסוציאליסטי, ומולו המועמד הממשלתי הגוליסטי.
הממשלה גייסה את כל האמצעים, בשיטות הידועות גם לישראלים מהבחירות כאן: הבטחות לפיתוח האזור והתחלת עבודות ציבוריות חדשות. האווירה במקום היתה של אדישות מוחלטת. אסיפות הבחירות של המועמד הקומוניסטי משכו בקושי כמה עשרות איש מתוך למעלה מארבעים אלף בוחרים. כולם היו בטוחים בניצחון המועמד הממשלתי.
ביום הבחירות נאם שר הפנים הצרפתי בקצה השני של צרפת, בכינוס מחוזי של מפלגת דה גול (U.N.R). הוא ציין שמפלגתו היא כיום המפלגה הגדולה והחזקה בצרפת, כשמולה עומדת אופוזיציה של ערב-רב של מפלגות מפולגות ומפוצלות. הוא בכה על זה שבצרפת אין אופוזיציה ראויה לשמה, ושמפלגתו מנצחת בבחירות בקלות גדולה מדי "ללא כבוד" של קרב ממשי. כזה היה הביטחון בתוצאות הבחירות. למחרת, בגמר ספירת הקולות, התברר שמועמד השמאל הגדיל את הרוב בו זכה אשתקד מ-1,500 קולות ל-8,000 (מתוך 40,000 קולות).
אחרי ההפתעה הראשונה, מנתחים הצרפתים את משמעות הבחירות. הם רואים בהן קודם כל ירידת קרנו של דה גול, שאחרי כישלונו במאבקו נגד הכורים השובתים איבד עוד מיוקרתו עקב אינפלציה המתחילה להתפתח בצרפת. שנית, הם מצביעים על אחדות השמאל כאלטרנטיבה אפשרית יחידה לדה גול. שלישית, מציינים את העובדה שלא-קומוניסטים ואנטי-קומוניסטים הצביעו עבור מועמד קומוניסטי כנגד נציגי השלטון; הקומוניסטים הם כבר לא "טאבו".
תוצאות הבחירות מדרבנות תהליך של התגברות שיתוף פעולה בין מפלגות השמאל בצרפת. יחד עם זה יש לציין שתהליך זה הוא רק בתחילתו.
