כל מי שבא לחזות בתהלוכת ה-1 במאי השנה, אשר נעה ברחובות תל אביב, שם לב ודאי לעובדה שלא צעדו בה כמעט פועלים של ממש. יכולתם למצוא בה נציגי מפלגות וחטיבות של תנועות נוער הסתדרותיות – אך אף לא אגודה מקצועית אחת.
האם היה זה מקרה?
ואולי היה מעשה מחושב מצד הנהגת מפא"י, שרצתה למנוע בכך העלאת תביעות מעמדיות ממשיות במסגרת הצמחונית החגיגית של מופעי החג.
יתכן שיש אמת בסברה זו. אך אין בה כדי להסביר את כל מה שקרה – ולרדת לשורשו של עניין.
העדרם של הפועלים בתהלוכת ה-1 במאי – אינו מקרי. הוא נובע מעצם אופיו ומבנהו של "האיגוד המקצועי" שלהם, כיום – "ההסתדרות".
תחת הנהגת מפא"י התנוונו האיגודים המקצועיים – הנתונים במסגרת ההסתדרות – עד כדי מחדל. נותרו בה רק הקליפה המוסדית העליונה והאביזרים המשרדיים – אשר נועדו לספק עיסוק לפקידי מפלגת הרוב ולפקידי מפלגות המיעוט "החלוציות". מתוך ים זה של פקידונים וארכי פקידונים – רק מעטים מהם עוסקים במשהו הקרוב לענייני פועלים.
מבנה שכזה ודאי שאינו מסוגל לגייס המוני פועלים לרחוב – גם לא ב-1 במאי.
היערכות לבחירות
אין צורך להרבות במילים על מנת להוכיח את האופי הבלתי דמוקרטי של החלטת צמרת מפא"י, בדבר דחיית מועד הבחירות לוועידת ההסתדרות – אשר צריכות היו להיערך השנה.
עצם העובדה שהגוף המוציא לפועל (הוועד הפועל) מחליט – על דעת עצמו – לדחות את מועד הבחירות למוסד אשר לו הוא כפוף, לכאורה – מוכיח את האופי הבלתי דמוקרטי והכיתתי של הנהגת מפא"י בהסתדרות (כמו גם במדינה).
דחיית מועד הבחירות להסתדרות הוא איפוא עניין חמור מאוד, אך הוא רק פועל יוצא מעצם המבנה הבלתי דמוקרטי של ההסתדרות – אותו יש לשנות מן הקצה אל הקצה.
לשם כך מציעים אנו תוכנית לגיבוש מערך חדש לקראת הבחירות להסתדרות. מערך בלתי שיגרתי, שישקף בתוכנו את מאווייהם של כלל חברי ההסתדרות, ואשר יהווה אלטרנטיבה לדרכה של ההנהגה המנוונת הנוכחית.
דבר זה ניתן לעשות אם מפלגות כמו מפ"ם ומק"י יוותרו על הופעה מפלגתית בבחירות, ויעמידו, תחת זאת, את כוחותיהן – האנושיים והאירגוניים – לימין רשימה פועלית על-מפלגתית, אשר תצעד אל הבחירות על בסיס תוכנית יסוד מוסכמת, העשויה להיות נתמכת על ידי רוב חברי ההסתדרות.
את הבסיס לרשימה זו יהוו פעילי "ועדי הפעולה ו"הוועדה המארגנת", אשר אירגנו את שביתות האזהרה המוצלחות בשנה האחרונה. מפעל כזה – אם יקום – ייצור, בהסתדרות כולה, מצב דומה לזה שבהסתדרות המהנדסים, בה הצליחה סיעת "לקידום" האנטי מפא"יית, לסלק את מפא"י מעמדות הרוב המוחלט שלה, ולקחת בידיה את רסן הנהגת האירגון.
אם תקום התלכדות אופוזיציונית ממשית – של כל מתנגדי מפא"י – ייאלצו גם העסקנים הפתלתולים של אחדות-העבודה (אחה"ע) לזהות את עצמם – הלכה למעשה – כפי שקרה בהסתדרות המהנדסים, כאשר נציגי אחה"ע הכריעו למען רשימה אחת עם מפא"י.
עיקרים לתוכנית
מהם עקרונות היסוד המוצעים על ידינו כבסיס להקמת רשימה "לקידום העובד" בהסתדרות?
1) שינוי יסודי במבנה ובחוקת ההסתדרות במטרה להפכה להתאגדות כוללת של איגודים מקצועיים הלוחמים – בשקידה ובעקביות – למען ענייני העובדים.
א) מתן סמכות מלאה לאסיפות העובדים – במקומות העבודה – לדון ולהכריע (כמובן, אחר מגע מתאים עם מוסדות ההסתדרות ולאחר הכרזה על סכסוך עבודה) על נקיטת צעדי מאבק שייראו מתאימים בעיניה.
ב) מזכירי אגודה או איגוד ארצי ייבחרו אך ורק מתוך הפועלים העובדים, למעשה, במקצוע – ולא מקרב הפקידונים הממונים מטעם המפלגות.
ג) תקופת כהונתו של מזכיר באגודה, או באיגוד הארצי, תוגבל לשתי תקופות בחירה בלבד. אחר סיימו את כהונתו, יוכל האיש לחזור למקום עבודתו הקודם – בו ישמרו זכויותיו במלואן על ידי האיגוד. שכרו יהיה צמוד לשכר הדרגה הגבוהה ביותר במקצוע אותו הוא מייצג.
ד) מועצות האגודות והאיגודים יכונסו לפחות אחת לחצי שנה.
ה) חוזה עבודה, אשר נחתם בין מוסדות האיגוד לבין המעביד, ייכנס לתוקפו – רק לאחר אישורו במועצה או באסיפת עובדים.
ו)חברי מוסדות האיגוד שנמצאו במיעוט, רשאים יהיו לחזור ולהגן על דעתם – ואף לדרוש הכרעה חוזרת – אם חל שינוי כלשהו במצב. ברם, הם יהיו אסורים בהופעה פומבית מנוגדת – בעיצומו של מאבק מקצועי – ביחס לעניינים העומדים בו להכרעה.
ז) הוועד הפועל (הזרוע המבצעת של ההסתדרות) יהיה מורכב – מחציתו מנבחרי מועצת ההסתדרות או ועידתה, ומחציתו מנציגי מועצות האיגודים המקצועיים הארציים, נציגי ההתיישבות העובדת והקואופרטיביים העירוניים – בהתאם לגודלם.
לפי מפתח זה, תיבחר גם הוועדה המרכזת.
2) רפורמה יסודית במערך של "חברת העובדים" –
א) כפיפות מוחלטת של הנהלות המפעלים המשקיים של ההסתדרות למרות מוסדותיה העליונים.
ב) הקמת מוסדות מבקרים נבחרים מטעם פועלי המפעלים על הנהלותיהם.
ג) הקצבת שיעור קבוע מרווחי המפעלים לתיגבור קרן השביתה ולהשתתפות בתקציב ההוצאות של קופת חולים.
ד) יחסי עבודה, תנאי עבודה ושכר ותנאים סוציאליים במפעלי ההסתדרות יהיו מופת לכלל ציבור הפועלים במדינה.
ה) חופש הבעת דעה והשתייכות מפלגתית יישמר מכל משמר – בכל ענפי המשק של חברת העובדים.
האם קיים סיכוי?
התנאים האובייקטיביים נראים לנו בשלים להגשמת התוכנית שהותוותה כאן. הסולידריות הפועלית שנתגבשה בתל אביב וברמת גן סביב השביתות ה"פראיות" בשמשון ובפרומין, מעידה כמאה עדים כי הקרקע מוכנה לשינוי הנכסף.
כמו כן רשאים אנו לציין, בסיפוק, כי אנשי ועדת הפעולה והוועדה המארגנת פועלים כיום בהגשת סיוע – חומרי ומוסרי – לשובתי פרומין (כמו לשובתי שמשון קודם לכן), וכי לזכותן יש לזקוף, לא במעט, את העובדה שמוסדות ההסתדרות הרשמיים נאלצו, לבסוף, להגיש תמיכה – אם כי צולעת – לשובתים, לאחר שגינו את השביתות בתחילה כ"פראיות".
קיימת איפוא למעשה הנהגה בדרך – בדמותם של "הוועדים" – הנאמנה לענייני הפועלים. חסר רק אירגון שייטול על עצמו את המשימה להפכה להנהגה של קבע.
מי מסוגל למלא משימה זו?
הדבר תלוי במידת מאבקם ועירנותם של היסודות השמאליים באמת – והמהפכנים באמת – בתוך מפ"ם ומק"י. אם יצליחו הם להוביל את מפלגותיהם להכרעה מהפכנית נועזת, בלתי שגרתית – תוך התגברות על יצרים קטנוניים ביחס לג'ובים, עמדות מפתח, יתרונות כספיים, חברות במוסדות וכו' – אז ייהפך האתגר לעובדה.
הבה נהפוך את עובדת דחיית הבחירות למנוף להיערכותה, לגיבושה, לליכודה ולאירגונה של האלטרנטיבה להנהגת ההסתדרות.
השעה דוחקת – עת לפעול!
וזיכרו גם זאת: תמורות בהסתדרות הן יתד ומנוף לתמורות במדינה כולה.