שביתת 120 פועלי בית החרושת לביסקוויטים "פרומין" בבני ברק, ראויה להערכה מכמה וכמה בחינות. היא מצטיינת בעמידה עקבית של השובתים במשך תקופה ממושכת למדי, אשר אילצה אף את מוסדות ההסתדרות לתמוך בה, על אף שפרצה באורח המכונה כרגיל "פראי".

לפרוץ השביתה היה רקע מתמשך וכן סיבה מיידית. הסיבה המיידית שגרמה לפרוץ הסכסוך היתה – סירוב ועד הפועלים להסכים להצבת פועלת קשישה בעבודה שבוצעה קודם לכן על ידי פועל. הוועד לא הסתפק בהתנגדות סתם, אלא הורה לפועלת לחזור לעבודתה הקודמת ולפועל אחר לתפוס את מקומה. הוועד, בעשותו כן, הסתמך על סעיף בחוזה העבודה המחייב את ההנהלה להיוועץ בוועד בטרם תערוך שינויים בחלוקת תפקידים בעבודה. ההנהלה, אשר במשך תקופה ארוכה הורגלה לצפצף על חוזה העבודה, ראתה בפעילות זו של הוועד "חריגה מסמכות" והאשימה את חבריו ב"בריונות".

כאן אנו באים לרקע המתמשך לפרוץ השביתה. הוועד, שכיהן לפני הוועד הנוכחי, הצטיין בליחוך פינכה ובציות מוחלט לכל אשר יצא מפי ההנהלה; חבריו קיבלו טובות הנאה שונות בסוג ההתעסקות וביכולת לצבור יותר שעות נוספות, על מנת שיסכימו להעסקה כפויה בשעות נוספות, של נערים ופועלות. תגובת ציבור הפועלים במפעל היתה בריאה: הוועד הרשמי הושעה מתפקידו ותחתיו נבחר "ועד פעולה", אשר אושר מאוחר יותר על ידי בחירות רשמיות כוועד הפועלים. ניסיונות ההנהלה לקנות את חברי הוועד החדשים, עלו בתוהו. גם הניסיון ללחוץ על כמה מהם על ידי קיצוץ במכסת השעות הנוספות שיכלו לצבור, לא עלה יפה.

הוועד החדש פעל בהחלטיות ופנה למשרד העבודה ביחס להעסקת הנערים במשך מספר שעות העולה על הקבוע בחוק. ההנהלה אולצה לסגת בחריקת שיניים בחפשה שעת כושר להכות בוועד, העושה מלאכתו בנאמנות. ההנהלה סבורה היתה שמקרה הפועלת הקשישה שהוחלפה על ידי הוועד בפועל, הוא הזדמנות טובה להנחתת המהלומה. עד כמה שאפשר לצפות החטיאה הנהלת "פרומין", גם הפעם, את המטרה.

דוגמת שביתת פועלי "פרומין" מלמדת כי ציבור פועלים מלוכד ומאורגן, אפילו אם איננו גדול מאוד, יכול לנחול הישגים במאבקו, אם ברורה לו היטב מטרת המאבק, אם בראשו ניצבים אנשים מסורים ומוכשרים ואם מוכנים לנקוט בצעדים נמרצים גם כאשר הבוסים של מוסדות ההסתדרות מכנים אותם "פראיים" ומרבים להסתודד עם המעביד.

יורשה לנו להעיר כי רצוי היה שפועלי "פרומין" יעלו על הפרק, במאבקם זה, את התביעה העקרונית לשכר שווה בעבור עבודה שווה ביחס לפועלות ונערים עובדים.