מפי קוראים רבים נשמעת לא פעם השאלה: "כיצד מממנים את 'מצפן'?"

זוהי שאלה טבעית ומובנת. ידוע כי פרט לכמה עיתונים בודדים, נתמכת כל העיתונות בישראל על ידי מוסדות שונים, בעלי אמצעים רבים. עיתוני ישראל מוחזקים ברובם הגדול על ידי מפלגות אשר מכסות כל חודש את הפסדיו הענקיים של העיתון המפלגתי. האחרים – שאינם קשורים באופן ישיר למפלגה, נתמכים למעשה על ידי נותני המודעות. המחיר שהם גובים עבור מודעות הפרסומת מכניס להם הרבה יותר מן המחיר שקוראי העיתון משלמים. לכן מובן שעיתון כזה, אם גם אינו תלוי בחסדיה של מפלגה, הריהו תלוי בחסדיהם של נותני המודעות, עליו להתחשב בהם. אין לצפות מעיתון המפרסם מודעת פרסומת של חברת תעופה, על עמוד שלם, כי יעז לתקוף ולבקר את עסקיה של חברה זו. חברת ספנות, המזמינה עיתונאים לסיור חינם בחו"ל על חשבונה תזכה, קרוב לוודאי, ל"עיתונות טובה". כל זה אינו בבחינת שוחד חס וחלילה, זהו רק נוהג יום יומי מקובל.

על כן מובן בהחלט שקוראים שונים פנו למערכת בשאלה: "מי מממן את 'מצפן'?"

התשובה היא פשוטה: "מצפן" ממומן על ידי הקוראים שלו, הכותבים שלו, העורכים שלו.

הדפסת "מצפן" עולה בערך 350 ל"י. המפיץ לוקח 100 ל"י נוספות, ונוסף לכך 15 אגורות מכל גיליון שנמכר. הקיוסק מקבל 4 אגורות תמורת כל גיליון. סך כל ההוצאות מסתכמות איפוא ב-450 לירות בערך. ההכנסות מן המכירה אינן מכסות סכום זה, במיוחד מכיוון שרק 20 אגורות ממחיר הגיליון (35 אגורות) מגיעות למערכת.

ב"מצפן" אין אדם המקבל שכר תמורת עבודתו. כל הכתבים, המגיהים והעורכים עושים את עבודתם בהתנדבות. יתר על כן, הם מוציאים מכיסם באופן קבוע כדי לממן את הסכומים החסרים . שאר התורמים הם הקוראים עצמם.

יש קוראים התורמים מכיסם לירה או שתיים, ויש קוראים התורמים 50, ואפילו 100 ל"י. מובן שאלה הן תרומות חד-פעמיות. למעשה נשען "מצפן" על אותם קוראים התורמים חמש או עשר ל"י בקביעות. החשוב הוא דווקא בכך שהתרומה תינתן מדי חודש בחודשו, ולא תהיה חד-פעמית.

"מצפן" זקוק כל חודש לכסף, לתרומות של הקוראים, אך אינו מבקש נדבות מאיש.

כל מי שסבור כי "מצפן" הינו תופעה חיובית, כי חיוני הדבר שהוא יופיע בקביעות, אל יסתגר בדל"ת אמותיו ויצפה שאחרים יעשו עבורו את המלאכה; המערכת תובעת ממנו (כן – תובעת!) כי יסיע לה בקביעות בכסף, במאמרים, בהפצה.

מי שסבור כי הופעת "מצפן" אינה עניין חיוני – אליו, כמובן, אין לנו שום תביעות, בתרומותיו אין לנו צורך.

אם יתברר כי אין בכל הארץ כמה עשרות קוראים, שהופעת "מצפן" חיונית לגביהם, והם מוכנים לשאת בהוצאותיו מדי חודש – כי אז אין הצדקה להופעת ביטאון מסוג זה.

אם מאידך יתברר כי קוראים רבים ברחבי הארץ מוכנים לתרום חודש-חודש לירה אחת, חמש, עשר, או עשרים ל"י למען יופיע "מצפן" בקביעות, כי אז אין כל סיבה מדוע לא יופיע "מצפן" מדי חודש, וייתכן גם לעתים תכופות יותר.

אנו פונים אל הקוראים לסייע גם בהפצת העיתון. ישנם קיוסקים רבים שהמפיץ אינו מגיע אליהם. המערכת מכונה למסור להם עיתונים ולהשאיר בידם 15 אגורות ממחיר הגיליון. כל קורא המעוניין לקבל מספר גיליונות, לצורך הפצה אישית, או לשם מסירה לקיוסק, מתבקש להתקשר עם המערכת.

אנו פונים לקוראים להשתתף באופן פעיל יותר בעיתון, לא כקוראים בלבד אלא ככותבים. איש מאנשי המערכת אינו עיתונאי מקצועי ואין בדעתנו להפוך לכאלה. אין ל"מצפן" כתבים מיוחדים שאפשר לשלחם לכל מקום למען ידווחו ממקור ראשון על המתרחש.

כל עובדי "מצפן" הם אנשים העובדים כשכירים במקומות עבודה שונים, זמנם אינו חופשי. על כן, אם מישהו מעוניין כי "מצפן" ידווח על בעיותיו, אל יצפה לבוא כתב מיוחד מטעם המערכת, אלא יכתוב בעצמו את הכתבה וישלחנה למערכת. אין שום צורך לחשוש מפני שגיאות כתיב, סגנון, או תחביר, העיקר הוא שעניינו של הפועל יהיה מוצג כהלכה.