שביתת צוותי האוויר ב"אל על" עודנה נמשכת וקשה לנחש כיצד יתפתח המאבק ומה יהיו תוצאותיו. ברם, יש במאבק מר זה כמה עניינים הטעונים הבהרה ונקיטת עמדה.
איש אינו מכחיש כי הנהלת החברה הפרה בגסות את חוזה העבודה בינה לבין צוותי האוויר וגם הפרה סידרה שלמה של הבטחות – ביחס להסדרי פנסיה; זכויות העובד ומשפחתו במקרה של תאונת עבודה; הבטחת תעסוקה על הקרקע אם נפסל העובד לכהונה בצוות אוויר מחמת ליקויי בריאות, וביטוח נאות נגד תאונות. על כך ידע היטב מ. כרמל, יו"ר מועצת המנהלים של החברה וכן עסקן הסתדרות הפקידים. ז. ברש. פה ושם אף גמגמו משהו על יחסי העבודה הבלתי תקינים ב"אל על" ומתחו ביקורת מתונה על הנהלת החברה. אבל, לצאת בהתקפה ממשית על ההנהלה למען לאלצה למלא אחת מתביעותיהם הצודקות של צוותי האוויר, זאת לא העזו לעשות אותם אדונים מנופחי החשיבות. אולם אחר שסבלנות העובדים פקעה ופרצה השביתה, מייד חגרו הם (בסיוע נמרץ של דומיהם) "גבורה" עילאית והתייצבו כאיש אחד לימין ההנהלה בנסותם לשבור לחלוטין את השביתה.
מייד גויסו כל מטעני הדמגוגיה המצויים תמיד במלאי של "המוסדות המוסמכים". החלו להצביע על משכורותיהם הגבוהות של הטייסים לשם הצגתם ללעג על שתובעים הם תיקון תנאיהם הסוציאליים. דמגוגים אלה לא מספרים לציבור אילו מדורי מאמץ קשה וממושך חייב אדם לעבור על מנת להגיע לרמת הכשרה לתפקיד של טייס אחראי במטוס סילון להסעת נוסעים. אין הם מספרים גם שטייס כזה, בשל פגימה קלה בבריאותו – אשר במקצוע אחר אינה מהווה כל מעצור להמשך תקין בעבודה – עלול להימצא במצב של איסור להמשיך בעבודה. וזכותו היא, אם כך, להיאבק על קיום חובת המעביד לספק לו תעסוקה מתאימה קבועה גם במקרה כזה.
קברניטי מטוסי הסילון יודעים היטב כי הגדלת זווית ההזדקרות בשעת ההמראה, מעל המותר לפי חוקי האווירונאוטיקה, מסכנת קשות את בטיחות המטוס ונוסעיו. – קברניטי ההסתדרות עדיין אינם יודעים כי עקומת התעללותם בזכויות היסודיות של בוחריהם והמעל המרגיז בענייני העובדים, עלול להעלות את ספינת ההסתדרות על שרטון ממשי, וספק אם תימצא המספנה המתאימה לערוך בה בדק.
צוותי האוויר ראויים לתמיכה ולהערכה על עניינם הצודק ועל האומץ והעקיבות שגילו בניהול השביתה. אנו נרשה לעצמנו להוסיף ולהציע לציבור אוויראינו ללמוד מן הניסיון ולא להסתפק בתביעות המפורטות לשיפור התנאים הסוציאליים. עליהם לפעול להקמת איגוד מקצועי ממשי של טייסים וצוותי אוויר אשר בראשו יעמידו את אלה המוכיחים היום את נאמנותם לציבור העובדים.
אוצו-טוסו לכם "בן ארציים" ו"ברשים", גייסו מפירי שביתה.
כזה הוא פרצופכם עסקני מעל!
אך זאת זיכרו: ידו של שר ההיסטוריה רושמת; יום הפרעון בוא יבוא.