כאשר הגיע חשבון הוצאות הריפוי של החולה אלמוני בבית החולים פלמוני לשיעור העולה על עשרות אלפי ל"י, כונס קונסיליום של "רופאים כלכלנים" אשר החליט ברוב מכריע כי האמצעים שהושקעו בניסיון להארכת חייו של החולה הנ"ל וכן מכלול ההוצאות אשר עתיד עוד הריפוי לדרוש, גבוה הרבה מהוצאות גידולם של שלושה אנשים צעירים מגיל הינקות עד לבגרות. מטעמים "משקיים" אלו הוחלט להניח לחולה אלמוני להיאסף אל אבותיו.
סיפור זוועתי, לא כן? המזל הוא שאיננו אלא יציר דמיונו החולני של עיתונאי. האומנם? הלוואי שהיה זה אמת.
קבורת 1,000 טון בננות ראויות למאכל בבור שנכרה ליד משק "אשדות יעקב איחוד" – הוא מעשה שהיה גם היה, ועקרונית אין שיעור הזוועתיות נופל בו מאשר בקודמו.
לית מאן דפליג כי כאשר קילוגרם בננות בשוק עולה לירה ישראלית שלמה נשארים אלפים וכן רבבות ילדים וכן מבוגרים אשר ריחה וטעמה של הבננה נשכחו מהם מזמן, אם פעם "נזקקו" לפרי נפלא זה. אילו היו משקי עמק הירדן מעמיסים אותם 1,000 טון בננות על משאיות ומובילים אותן לכל השווקים המרכזיים בישראל, איש לא היה דורש מהם לחלקם חינם – במקום להשליכם לבור אפשר היה למכרם במחיר נמוך, אשר עשוי היה לכסות את הוצאות ההובלה והשיווק ואולי אף להותיר הכנסה מסוימת ליצרנים. מכל מקום לא היו המשקים מפסידים יותר מאשר הפסידו אגב השמדת פרי עבודתם שלהם עצמם, ואילו פועלי הערים, העיירות והמושבות וכן שכבות מעוטות הכנסה אחרות היו נשכרים על ידי העשרת תפריטם וסל מזונותיהם.
ברם, אותם טיפוסים מושחתים (כן, מושחתים אפילו אם הם קיבוצניקים "טובים"), אותם "מישקיסטים" וארכי-בוכהלטרים "חניכי א.ד. גורדון" (מי יגול עפר מעיניך!), אותם "חלוצים" מתהדרים – הם העדיפו לעשות את חשבון הכיס והשוק בדיוק כמו כל קפיטליסט חסר מצפון אחר. הם, אשר למדו בילדותם לשנוא את אלה המטביעים אוניות קפה על מנת לשמור על רמת המחירים הגבוהה בשוק – הם עצמם ביצעו אותו הדבר במו ידיהם.
חברים יקרים, אם עדיין אפשר לכנותכם כך, מעמק הירדן, דעו לכם כי בכרותכם את הבור להטמנת הבננות ובדושכם את הפרי בשרשרות זחליכם, כריתם חיץ נורא ביניכם לבין הציבור העמל במדינת ישראל. אין ספק כי עוד ישתמשו במעשיכם כל מיני מארגני קארטלים בישראל למען הגן על עצמם בבתי המשפט. אל תתפלאו אם תיגרם לכם אכזבה כאשר פועלי העיר לא יתמכו בתביעות צודקות אשר תציגו, כגון הקטנת נטל הריבית הרובצת עליכם.
האם לא הגיעה השעה לחקוק חוקים במדינה אשר יאסרו תכלית איסור השמדת מזון המבוצעת מטעמי "שוק" ושמירת רווח? האם לא הגיע הזמן לסגור את שערי בתי הכלא מאחורי גוזלי מזון חיוני מפיות של קשי יום וסובלים מתת תזונה?
כי זאת לדעת – פטריוטיזם אמיתי איננו נמדד בכמות האיבה שמוכן אדם או קבוצה להשריש במוחם של צעירים ביחס לערבים; הוא נמדד במה שאדם או קבוצה מוכנים לעשות, שלא על מנת לקבל פרס, למען מולדתם ועמם ובמיוחד למען השכבות הדלות שפרנסתן קשה.
הבוז לכם – "הפטריוטים" של הכיס – התל אביבים וההתיישבותניקים כאחד.