חנוכה, אחד החגים עשירי התוכן ומרובי היסודות המחנכים. זה חג אשר בו מפעם המאבק לחופש ולעצמאות באופן מוחשי וקרוב על אף ריחוקנו בזמן מן המאורעות שיצרוהו, לכדי 2,100 שנים. מן המקורות ההיסטוריים יכולים אנו לקבל תמונה די שלמה של מהלך מלחמותיהם של צבאות האיכרים והחסידים היהודיים בראשותם של בני משפחת חשמונאי. אנו מבחינים כיצד שלובים בהכרתם של מנהיגי תנועת המרד, הקנאות ליעדו הדתי-מוסרי האוניברסלי מחד גיסא עם מבט מדיני ריאליסטי מרחיק ראות מאידך גיסא. צבאו של יהודה המכבי מורכב בעיקרו מאיכרים פשוטי-עם שהתמצאותם בתורת הלחימה מועטת מזו של אויביהם, חייליה השכירים של הממלכה הסלווקית בראשותו של אנטיוכוס ה-4 (אפיפנס). כמו כן מועט היה מספרם ביחס לממדי צבא האויב. אף על פי כן מצליח צבא אמיץ זה להדביר את צבא אנטיוכוס בסידרה של קרבות נועזים, לא משום שנס נעשה כאן. הישגיהם של צבאות המכבים נעוצים בעובדת היותם חדורים רוח לחימה וכושר הקרבה שרק עם הנאבק על חרותו מסוגל לגלותם.

לא ייפלא איפוא, שצבא אשר כזה ניחן בכושר תושייה וניידות גבוהים בתקפו את האויב בצורה ובמקום שאילצוהו להינגף. צבאו של יהודה לא פעל בחלל הריק, לימינו עמדו תמיכתה המוחלטת של אוכלוסיית כפרי יהודה – החומרית והמוסרית – וכן סיועה בהשגת הידיעות הנחוצות על מיקומו והיערכותו של האויב. צבא איכרים זה לחם על אדמתו שלו, חייליו הכירו את יהודה על הריה וגיאיותיה כהכר איכר את פאת שדהו. כל אלו יחדיו הם שעמדו לפועלם השגיא של בית חשמונאי.

 וגם זאת ייאמר – לא כל העם עמד לימין המרד. השכבות האמידות של המתייוונים, לרבות חלק ניכר של משפחות הכהונה הגדולה, עמדו מעברו השני של המיתרס. לא בכדי החל יהודה את פעילותו הצבאית בחיסול קיני בגידה של מתייוונים לפני שנערך למול הצבאות הסלווקיים.

אחרי שהמרד השיג את מטרתו הראשונה, ביטול גזרות השמד של אנטיוכוס, מתדלדל צבא המכבים. יש רבים, קצרי ראות, אשר סבורים שאין יותר על מה להילחם מאחר שאין עוד הפרעה לקיום המצוות ועריכת הפולחן הדתי. ברם, ההנהגה החשמונאית סברה אחרת – היא הבינה כי אין די בהבטחת השליט הזר כדי ליצור ערובה לקיום בלתי מופרע של החרות. הם הבינו כי קיים צורך לחתור להשגת עצמאות מדינית אשר תערוב ערבות של ממש לקיום חרויותיו הדתיות של העם. ואמנם – ממלכת החשמונאים צמחה מתוך מרד המכבים.

ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה. ברם, יש חוט מחבר, קיים דמיון בין מאורעות במהלך ההיסטוריה. כשם שקיימות חוליות חיבור ממרד המכבים למרד החורבן, למרד טריינוס, למרד בר כוכבא, למרד גיטו ורשה ולמלחמת השחרור – כן קיימת יניקה מהותית משותפת למתייוונים, לאנשי "מפלגת השלום" בזמן מרד החורבן, לקסטנרים ודומיהם בעיקולים השונים של מהלך ההיסטוריה היהודית.