אנו על מפתנה של שנת 1963. כאן המועד לחידוש הסכמי העבודה הקיבוציים ולקביעת עמדה ביחס למדיניות השכר. עסקני מפא"י בהסתדרות מרגישים מאוד מאוד שלא בנוח, אך אין זו אי נוחיות מקרית. מפלגה אשר הנהגתה מבצעת בממשלה מדיניות אנטי-פועלים עקבית מחד גיסא ואשר מרבית בוחריה שייכים לשכבות העמלות מאידך גיסא, אין לה עצה אלא להסכין למערכת התרוצצויות פנימיות וחיכוכים טרדניים על כל צעד ושעל. כאשר הכריעו על הקפאת השכר נאלצו אנשי הנהגת ההסתדרות במפא"י להתנות את הסכמתם לכך בהקפאת המסים וההיטלים. הם עושים כן על שום ההרגשה כי השליטה על העניינים בהסתדרות עשויה להישמט מידיהם אם יוסיפו להתנכר בצורה כה גסה ומרגיזה בציבור העובדים, חברי ההסתדרות. אותם עסקנים המשתדלים לגלות שליטה בגינוני נימוס ועדינות במו"מים עם המעבידים, לא בושו להזמין משטרה ולסגור על מנעול ובריח את חצר בית הוועד הפועל שעה שידעו על בואה של משלחת מטעם ועדת הפעולה הארצית של ועדי העובדים לפגישה עם ראשי המחלקה לאיגוד מקצועי.

נוכח מצב עניינים זה, מתגבש מאבק ישיר של ועדי פועלים בשני מרכזים: ב"ועדת הפעולה הארצית" וב"ועדה המארגנת". אילו היו אלו סתם שני אירגונים המתארגנים לשם השגת מטרה משותפת תוך שיתוף פעולה, לא היינו צריכים לעסוק בכך במיוחד. אולם הדברים מורכבים יותר, והנקודה המדאיגה ביותר נעוצה בצד מסוים של פעילות ה"ועדה המארגנת". מתוך שני אירגוני הפועלים הפרטיזניים הללו, ועדת הפעולה הוא הוותיק יותר והדמוקרטי יותר. הוועדה המארגנת, בפתחה את אירגון המאבק הנוכחי נגד הקפאת השכר, הצמידה למסע ההסברה והאירגון שלה מסע צלב מעורר פלצות נגד ועדת הפעולה ונגד מק"י. זה פרי בחישתו הגועלי ומעורר המחאה של מרכז מפ"ם.

אין זה סוד כי בוועדת הפעולה מגלים עובדים חברי מק"י פעילות רבה וכן מבורכת – אבל מה פסול יש בכך? ועדת הפעולה הוכיחה בעליל, בכל פעולותיה, כי היא מנוהלת בהתאם להנחיות הכינוסים הרחבים בהם לקחו חלק עשרות ועדים. בהנהגתה ישבו ויושבים עד היום פועלים חברי מק"י, מפא"י, אחדות-העבודה, חרות ובלתי מפלגתיים. איש אינו בודק שם בציציות של השתייכות מפלגתית או נטייה רעיונית. בכינוס אשר נקרא על ידי הוועדה המארגנת ל- 11.11.62, ואשר נערך באולם "אורה" בתל אביב, נערכה בדיקה קפדנית על ידי סדרני מפ"ם בפתח האולם שמא "יסתנן" שמה איזה קומוניסט חס ושלום. למשלחת ועדת הפעולה אסרו את הכניסה. אף על פי כן, רוב המתווכחים בכינוס דרשו במפורש שיתוף פעולה הדוק בין שני האירגונים למען הצלחת השביתה שנועדה ל-25 בדצמבר בין השעות 11–12 לפנה"צ. הנשיאות המפ"מית רגנה על רוח הדיון וקיצצה את רשימת המתווכחים.

אנו מתריעים נגד מגמות פלגניות העשויות לחבל באופן חמור במאבקם הקשה של פועלי ישראל להטבת שכרם.

 אנו פונים בפנייה נמרצת אל אותם אלפי חברי מפ"ם, פעיליה בערים ובקיבוצים, השמאליים באמת, לגלות ערנות בשאלה חשובה זו ולהשפיע על מוסדות מפלגתם לחדול ממעשים המחבלים קשות בענייניה של תנועת הפועלים הישראלית.