פועלי המתכת תובעים העלאת שכר ושיפור התנאים הסוציאליים
(קטעים מתוך כרוז ועדת הפעולה של ועדי העובדים)

 

חברים, פועלים ופועלות בענף המתכת!

עוד שנה עברה, – שנת 1962 מתקרבת לקצה, וכולם מקווים, כי השנה הבאה תהיה טובה יותר.

פועלי המתכת עומדים לחדש את החוזים הקולקטיביים בינואר 1963, משפחותיהם מצפות לתוספת-שכר, הפועלים רוצים לחסל את קיפוח פועלי המתכת בהישגים סוציאליים, הפועלות מבקשות להשיג את השוואת שכרן.

ועדת הפעולה של ועדי העובדים כינסה בתל אביב פגישה של ועדי הפועלים מענף המתכת. לאחר דיון ממצה, הוחלט לעבד דרישות קונקרטיות, של שכר העבודה ושל תנאים סוציאליים. הבאת הדרישות לידיעת ועדי הפועלים והפועלות בענף המתכת בארץ, וארגון מאבק להשגת הדרישות, תחליש את ההשפעה של לחץ המעבידים והממשלה על ההסתדרות, תאלץ את הנהגת ההסתדרות למלא את חובתה כלפי הפועלים ולדרוש העלאת השכר ושיפור תנאי העבודה.

דרישות השכר

  • לכל פועלי המתכת – תוספת שכר של 15%.
  • לפועלים הבלתי מקצועיים – נוסף לתוספת של  15% ‏– לשנות את התעריף:
  • ‏בכניסה לעבודה 8 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 6 חודשים 8.25 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 12 חודשים 8.75 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 18 חודשים 9.50 ל"י שכר יסוד ליום
  • (על שכר זה מתווספת תוספת היוקר המקובלת)
  • לפועלים המאומנים – נוסף לתוספת של  15% ‏–
  • לאחר 5 שנות עבודה – תוספת של 5%
  • לאחר 10 שנות עבודה – 5% נוספים
  • לנוער עובד – נוסף לתוספת של  15% ‏– לשנות את התעריף:
  • בכניסה לעבודה 7.05 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 6 חודשים 7.35 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 12 חודשים 7.85 ל"י שכר יסוד ליום
  • לאחר 18 חודשים 8.55 ל"י שכר יסוד ליום
  • ‏‏שכר שווה בעד עבודה לפועל ולפועלת.
  • שכר חודשי - מעמד של פועל חודשי לפועלים יומיים קבועים לאחר 10‏ שנות עבודה בענף. (זה הושג כבר בשורת מפעלים: באלקו, למשל, לאחר 10 שנים, בחברת החשמל, לאחר 5 ‏שנים).
 

‏דרישות התנאים הסוציאליים

‏שיפור יסודי צריך לחול בתנאי העבודה:

  • תוספת ותק – 4 לירות לחודש לכל שנת עבודה בענף, עד למכסימום של 30 ‏ל"י לחודש לאחר 10 שנים. (כנהוג כבר בענף בדפוס).
  • תוספת משפחתית –  10 ל''י לאשה שאינה עובדת ו-5 לירות לכל ילד.
  • חופשה שנתית – להגדיל את ימי החופשה השנתית מ-14 ימי עבודה השנייה  עד 24 ימי עבודה לשנה לאחר 10 שנות עבודה בענף· (בחרושת ההסתדרותית, חשמל, דפוס, בנקים, עובדי המדינה, הרשויות המקומיות ועוד – הושג אף למעלה מזה).
  • דמי הבראה – השתתפות המעביד בדמי הבראה: מ-5 ימים לאחר השנה הראשונה עד 10 ‏ימים לאחר 10 שנות עבודה בענף. (כנהוג בחרושת ההסתדרותית, חשמל, שירותים ציבוריים, בנקים ועוד).
  • דמי פגיעה בעבודה – 100% ‏של השכר בעד כל ימי התאונה.
  • נורמות הייצור – לא להעלות את הנורמות על חשבון זיעת הפועל אלא רק כתוצאה מייעול טכני ומנהלי.
  • חופשת לידה – להגדיל ל-4 חודשים במשכורת מלאה.
  • דמי חגים –10 ימים בשנה.
  • שעות קיץ – לפועלים העובדים ביציקה, רתכות, נפחות, פיתול ברזל – 7 שעות עבודה ליום בקיץ.
  • בגדי עבודה – פעמיים בשנה.
  • פיצויי פיטורים – לשנות את החישוב הנהוג המקפח קשות את פועלי המתכת. לדרוש: ‏חישוב הפיצויים לפי המשכורת הכוללת האחרונה (כנהוג כבר בענפים ‏רבים) והחל מהשנה השלישית – 18 ימי עבודה לשנה עד למקסימום של 24 ימי עבודה.

חברי ועדים, פועלים ופועלות!
‏הסכם העבודה לשנים 1962-1961 ‏הקפיא את השכר ואת תנאי העבודה. במשך שנתיים אלה ירד פלאים ערך השכר;‏הממשלה והמעבידים הביאו, על ידי פיחות הלירה ו"התוכנית הכלכלית החדשה", להתייקרות שלא היתה דוגמתה. יחד עם המחירים עלו המסים השונים, גדל חוב המשתכנים ועלה שכר הדירה. הכל עלה – רק שכר העבודה נשאר אחורנית ועם השכר נשארו קפואים תנאי העבודה, אשר בענף המתכת הם גרועים וירודים אפילו בהשוואה ‏לענפים אחרים.

‏בעיתונות התפרסמו תוכניות של שרי ממשלה ושל מנהיגי ההסתדרות להמשיך בהקפאת השכר ובהקפאת התנאים הסוציאליים. החלטה זו מלווה משאלות חסודות, שאף פעם לא קוימו, על יציבות מחירים, אי העלאת מסים ותשלום מלוא תוספת היוקר פעמיים בשנה.

חברים, פועלי מתכת!
הרבה דרישות שהצגנו הושגו כבר מזמן על ידי מפעלים וענפים רבים, אולם כדי להשיג את הדרישות, על פועלי-המתכת לא רק להיות צודקים – יש להתארגן, להתלכד ולהיאבק.

‏לחברי הוועדים, נבחרי הפועלים, תפקיד מכריע בזה:

  • לכנס את הפועלים במפעל, לסכם את התביעות, להגישן למעביד ולדרוש מההסתדרות לתמוך במאבק להשגת הדרישות.
  • לבוא בקשרים ולהתייעץ עם ועדי מפעלים אחרים במתכת.
  • לתבוע מאגודת פועלי המתכת לכנס את ועדי הפועלים בענף ויחד איתם לסכם את דרישות פועלי המתכת לקראת חידוש החוזים.

‏אל נרשה שיוחלט עלינו – בלעדינו!

‏נדחה בכל תוקף כל ניסיון להקפיא את שכרנו.

נתנגד להתנקשות הבלתי פוסקת ברמת חיינו!

‏נתלכד! ניאבק! בכוחנו להשיג חוזה עבודה שיהיה לטובתנו ולא לטובת המעבידים.